פֶּצַע / נעמי רוזנברג

מהפצע הוסר

באזמל דק

ביד אמן -

הקרום המכסה לו

      המכסה לו כהר

      המכסה ומעמעם כאב.

אך יטפו נטפי המורסה,

      יטפו עד כלה

             עד רפא פצע,

                    רפא הפצע עתיק היומין

ויפרחו פרחי אביב

כחרציות בגיא,

כרקפות חובקות הר,

כצרור כונות טובות.

אך לפצע אמת משלו:

פרץ המגלה

היונק ממקורות

עצמו ועצמיותו,

פורץ כמעין המתגבר,

בוקע כנחל איתן,

      כואב תהומות

      שואב יגונות

ואינו תם.

נותר רק הפצוע,

      הוא ופצעו שנחשף,

אחוז חבלי מכאובו

      שכלו לעצמו,

             לעצמו בלבד

וכל הזכיות שמורות -