ראיונות

הזרקור (54) עם אורנה

זו אורנה שלנו, לפחות קצת ממנה.  לעיתים גם היא כבר לא מכירה עצמה. אוהבת לכתוב את הלכי נפשה, ומקווה שאתם בדרך כלל אוהבים זאת. בכל מקרה אני זכיתי להכיר כאן משפחה מופלאה כל אחד וייחודו. תבורכו-כך מסכמת אורנה היקרה לנו את הזרקור המיוחד הזה איתה.

1-מי את אורנה האהובה על כולנו.

במקור ראשונית בת חמישית בין שש בנות, נסיכה מפונקת של אבא. ילדות קסומה למרות הקשיים הכלכליים של הוריי והדלות, דלות זו קצת מילה קשה מדי, בואי נאמר: חוסר אמצעים. פשוט הייתי ילדת חלומות ומקום מגורינו אמצע "מדרחוב" של ראשון לציון כשגן העיר הוא החצר שלי המלאה בחיות, מדשאות ובחברים. הייתי מושפעת מספרים העסוקים בהקמת חבורות: "החמישייה הסודית" השביעייה וכו', תנועת נוער, זמנים שהיינו כל הזמן בחוץ וגן העיר המפורסם נקרא אז בפשטותו עדיין "גן המושבה".

כבר  בילדותי השמחה נמצאת בין לבין, אך משהו בי תמיד היה לבד ומופנם.

היתה לי זכות להיות בגן ילדים העברי הראשון וללמוד בבית הספר העברי הראשון,  הטוב ביותר עיר: "הביל"ויים" היום עיר הבילויים.

בצבא התגייסתי לנח"ל שנים מדהימות בחיי מחזור שני בהיאחזות בית הערבה מרגישה כחלוצה. טעם הקיבוץ היה טוב ולרגעים שקלתי להישאר שם אך לבסוף חזרתי לעיר. גרתי מספר שנים בתל אביב בשכירות ועם נישואיי עברתי לגור במושב.

עד לפני שנתיים עבדתי רצוף. 12 כמזכירה משפטית ולאחר מכן מזכירה בחברת הייטק אך במשבר הכלכלי החברה נסגרה ומאז מובטלת שמוצאת זמנה בין מילים.


2-האם יש לך תחביבים ומהם.

התחביב העיקרי שלי הוא לחלום, (אני צוחקת)...זה משתנה, היו זמנים שרקדתי המון ריקודי עם, ספרים תמיד מלווים אותי ולאחרונה כתיבה התחביב העיקרי שלי לאהוב את ליאור (הילד שאין לי).


3-מתי הרגשת כי הכתיבה היא חלק ממך.

ממש ממש כאן, כתבתי תמיד אך זה היה בזמן העבודה הייתי תוך כדי משרבטת על פתקאות, אך כאן היה זיק שהבעיר את הבעירה שהייתה קיימת בליבי ומוצאת עצמי כל הזמן מוציאה מילים על הכתב.

 
4-האם זכור לך מהו השיר הראשון שכתבת ומתי.

כן שיר מאד קשה כשאבי ז"ל היה חולה בשנת 87 כתבתי על המחלה אך גנזתי את השיר

מעולם לא חשבתי שיש לי איזה כישרון לכתיבה פשוט הייתי כותבת לשם הפורקן,  גם כשנכנסתי לאתר די התביישתי לשים שירים שלי בהתחלה אך הפידבק מהמשובים חיזק אותי.

 

5-איך הגעת ל"דרך המילים".

דרך שוטטות באתרי שירה ומשום מה אולי השם של האתר גרם לי להתביית כאן ולאחר מכן זה המשפחה המופלאה שכאן.

 

6-מהם מקורות ההשראה שלך לכתיבת שיר.

החיים, ספרים, סרטים האמת לא חסר מספיקה מילה שאני שומעת וזה בוער בי מבפנים, אך כאן המקום להבהיר לשם גילוי נאות – אני כותבת המון על דמעות, חלומות וכאב ואני יודעת שאני מנתבת את זה לכיוון האהבה אך לא תמיד זה בא מהמקום הזה. חיי שזורים בהמון אנשים אימי אחיותיי ויש המון מטענים של כאב, "מחלות" שאיני מזכירה כלל, על מנת לא לתת להם גושפנקא ולכן כשאני כותבת על חלום ושלווה זה למדר כאב אחר ולעיתים אני פשוט קוראת למושא השיר אהבה ופונה במילותיי אליה.

 

7-היכן את נוהגת לכתוב את שיריך ובאילו שעות.

בדרך כלל בשעות ביום, לפעמים אני כותבת במחשבתי בלילה ובבוקר מדפיסה, הכי הכי אוהבת תוך כדי נהיגה (משתדלת לא לגלוש יותר מדי במחשבות, בזהירות) , נהיגה מוציאה ממני משהו.

 

8-כיצד את מתמודדת עם הכאבים והאכזבות בחייך.

בהדחקת יתר (אני אלופה בזה),  בחלימה וחלק מנותב למלים שבשירים.

 

9-מה משמר את התקווה והאופטימיות המתמדת שבך.

שיום אחד יתממש חלום השלווה בחיי.

 

 

10-כשאומרים לך אהבה על מה את חושבת.

את התשובה לכך אפשר לחלק - בגיל הנעורים האהבה אצלי היא תשוקה, הרצון להיות יחד כל הזמן, לצחקק רומנטיקה באוויר. אט אט עם השנים חברות, אמון ורומנטיקה בגילי בעיקר חברות, כבוד וסובלנות שאט אט אובדת עם השנים והרומנטיקה שלא נס לחה.

 

11-מה אומרת לך המילה: חברות.

יש לי המון חברות מילדות עם השנים לא תמיד יוצא הרבה להיפגש אך בטלפון הראשון אני חשה שאתמול הייתי איתן ומסוגלת להוציא את אשר על ליבי בלי חשש. וכן אני מקבלת מהן תמיכה ברגעים קשים וטובים כאחד.

12-מה היית לוקחת איתך לאי בודד.

ספרים ועוד ספרים. אבל באמת יש בנמצא מישהו שמסוגל לענות על השאלה הזו?


13-אילו תכונות הכי אהובות עליך אצל בני אדם.

היכולת לכבד איש את רעהו בכל מצב, חוסר חשדנות ואמת.


14-אילו תכונות את הכי פחות אוהבת אצל בני אדם.

שקרים כפיות טובה, שיפוטיות.

15-אם היית יכולה לבחור להיות בעל חיים כלשהו, במה היית בוחרת.

סוס פרא. כל מה שאני לא.

 

            חמשת היצירות האהובות ביותר על אורנה:

 

אין מצב כל שיר שלי נכתב בלב אוהב קשורה לכולם באותם מידה, אז אבחר באקראי שירים שמבטאים מצבים בחיי

אבא שלי – אבא ז"ל החבר הכי טוב שהיה לי

לולא עינייך אמא – נכתב לאחרונה,  היא לי הכל

הצמה של אחותי -  שנים התעלמתי מנושא זה אך זה חוב שפרעתי לעצמי

בדרך למעברה – כי הוא מבטא משהו ממורשתי

והנך שלי – מוקדש לאחד שאני הכי אוהבת בעולם והוא אור חיי

 

זו אני, קצת אני, לעיתים גם אני כבר לא מכירה עצמי, אוהבת לכתוב את הלכי נפשי, ואני מקווה שאתם בדרך כלל אוהבים זאת. בכל מקרה אני זכיתי להכיר כאן משפחה מופלאה כל אחד וייחודו. תבורכו.

 

תגובות