יצירות אחרונות
בלי פרטיות לא פיקניק (2 תגובות)
דני זכריה /שירים -25/11/2024 06:35
לִרְצוֹת יוֹתֵר (7 תגובות)
שמואל כהן /שירים -25/11/2024 04:46
מדמיינך (5 תגובות)
אודי גלבמן /שירים -24/11/2024 21:37
מילים במעופן (5 תגובות)
עליזה ארמן זאבי /שירים -24/11/2024 18:01
החיים הטובים (2 תגובות)
ולריה גונצרוב /שירים -24/11/2024 17:22
הָיֹה הָיוּ פַּעַם ... (6 תגובות)
רבקה ירון /שירים -24/11/2024 15:11
Condensation (3 תגובות)
סבסטיאן /שירים -24/11/2024 14:41
בְּשַׁבָּת בְּצָהֳרַיִם נִרְדַּמְתִּי וְחָלַמְתִּי חֲלוֹם (6 תגובות)
הַחֲבֵרָה שֶׁל גֵ'נִי /שירים -24/11/2024 10:24
בזיעת פועלם יביאו השלום (6 תגובות)
דני זכריה /שירים -24/11/2024 06:35
סיפורים
יומן נעורים- סאםסאם ,סמואל. גבר שחור ממדינת קליפורניה. עובד בחניון של מול גדול. איש מגניב, פגשתי אותו, מי שיהיה חבר שלי למשך שנה. זה היה כשנסעתי לארצות הברית, לעבוד במכירות בעגלות. אתם יודעים, מוצרי ים המלח. עבדתי במול גדול בווניס שזה פרבר של לוס אנג'לס. גרנו יחד כמה בנות ביחידת דיור ובאנו בשביל לעשות כסף, די היה נמאס לי מכל עבודות המילצור והבירמון בתל אביב והחלטתי לנסות את המזל. האנגלית בפה שלי ואני שיכנעתי עוברים ושבים לקנות מן המוצרים. בנות אחרות פשוט לא ידעו את השפה וקראו: Take it take it its wonderful אני ידעתי קצת מעבר לזה ויצא שהייתי מרוויחה 300 דולר ליום בהערכה זהירה. הם אהבו שמרחנו להם חומרים על כף היד או הפנים, סתם ככה בשביל לנסות והיו מוכנים להוציא כסף על שטויות כאלה. סאם עבר שם, עם ילקוט גב ואיזו חולצה מקושקשת ששם על עצמו, התעניין באיזה מוצר, גבוה מטר שמונים ומאוד בנוי טוב. הנימוסים שלו היו לטעמי, אני הפחות מנומסת. הוא סיפר על עצמו ועל העבודה שלו והתלהב שאני מישראל, למרות שקילקלתי לו את ההתלהבות שסיפרתי לו כמה דברים לא נעימים. הייתה אחלה שיחה והייתי צריכה לחזור לעבודה בכדי לא לקלקל את המשכורת היומית שלי אז נתתי לו מספר וקבענו לצאת. הוא אמר שיבוא לאסוף אותי באוטו שלו. אז בערב הכנתי את עצמי וחיכיתי לאוטו והוא בא עם איזה פורשה מגניבה לאסוף אותי התלהבתי ושאלתי אם הפורשה שלו, אמר שלא וזה של חבר. אז היינו בפאב וסיפרתי לו שאני אוהבת היפ הופ ואמר שרקד היפ הופ כבר המון זמן. מעניין שתיכננתי להישאר איתו עד עשר אחת עשרה בלילה אבל השיחה נמשכה לכיוון אחד וחצי ככה. ומהפאב ההמשך הכי טבעי היה למיטה. כן, הסיפור על הגודל של האיברים השחורים היה נכון מאוד. לא פחדתי מזה אלא נדלקתי יותר. יצאנו עוד טיפה, וגם עם החברים שלו שהיו מה זה מגניבים, למרות שהייתי הלבנה היחידה בחבורה, אבל כשהדגמתי להם ריקודי היפ הופ במועדון הריקודים קראו לי "SISTER" הרבה עשן של סיגריות רץ שם וריקודים אל הלילה. אחרי התקופה הזו החלטנו לעבור לגור ביחד. טוב איפה גרים? חבר טוב שלו הסכים להשכיר לנו דירת חדר בבניין שלו בזיל הזול. נכנסתי לדירה וזאת הייתה הדירה הכי קטנה שראיתי בחיים שלי: צורה של האות T הפוכה חדרון שיש בו מיטה זוגית אחת, בצד אחד מטבח ומצד שני שירותים עם מקלחון. מזל שהאור נכנס דרך החלון מעל המיטה. אבל כשאוהבים והאהבה רותחת כמו מים של תה לא בודקים באיזה כוס שותים אותה. זה היה קן האוהבים שלנו, רק נשאר לרפד אותו בקש. הלילות איתו היו כמו גן עדן והימים ימי עבודה קשה לו ולי. הוא ידע לפנק והיה מביא אליי לעבודה קפה עם כריך בדיוק כשהייתי רעבה ואני הייתי מבקרת אותו בחניון שעבד בו. והימים רצו ורצו, השנה עברה מהר מהר. יום אחד הרגשתי שמה שקושר בינינו זה לא הקשר הנפשי אלא הקשר הגופני ומה שהוא מעניק לי- פשוט הייתי מאוהבת בזין הגדול שלו, בכל הסנטימטרים של העונג וההנאה. ומכאן הדרך אל הפרידה הייתה קצרה. השנה עברה לה, ואני מפנה את החפצים שלי מ"קן האוהבים" באותו היום ממש פיטרו אותי מהמכירות בעגלות. נפרדתי מן המזל אז המזל שינה את הצורה שלו והייתי חייבת להשתנות איתו.
תגובותהתחברותתגובתך נשמרה |