הִגִּיעַ זְמַן קְרִיאַת שְׁמַע

הִגִּיעַ זְמַן קְרִיאַת שְׁמַע

רַעַשׁ לוּחוֹת  טֶקְטוניים ,

יָרְכּתָיים נָדִים מִצַּד אֶל צַד.

הִיא בְּשֶׁלָּהּ

וַאֲנִי בְשֶׁלִּי.

רְעָמִים וּבְרָקִים

וְהָאָרֶץ שׁוֹתֶקֶת.

אֲנִי בְּשֶׁלִּי

וְהִיא בְּשֶׁלָּהּ.

רַעַם תותָחים,

קורבנות נוֹפְלִים.

הִיא בְּשֶׁלָּהּ

וַאֲנִי בְשֶׁלִּי.

וּבָא הַגֶּשֶׁם וְהִרְטִיב הָאֲדָמָה,

עֵינַיִם נִשְּׂאוּ לָאֵל בִּשְׁאֵלָה.

הִיא בְּשֶׁלָּהּ

וַאֲנִי בְּשֶׁלִּי.

וּבָא לִבִּי וְשַׁח לִי,

הִגִּיעַ זְמַן קְרִיאַת שְׁמַע.

וּבָאתִי בְּשֶׁלִּי

וּבָאָה בְּשֶׁלָּהּ.

רחלי  ג.

10.11