חמוש זהוב ומסוכן

מתוך האש אני יוצא, עם מטה קסום,
לא מביט לאחור, אפילו אם קרא הקול את שמי,
אפילו אם קלטו אוזניי דבר מה באוויר,
שחילל את השמים.

הן היו כולן עטופות בלבן,
אורותיהן ריצדו על האדמה הלחה,
רצנו ביחד אל הקצה הרחוק,
חיכינו לנקודה האדומה, שתזרח במרום.

נקודת לחץ קטנה, חשמלה את המקום,
פתחנו במנוסה אל עבר המקלט השומם,
ושם ראינו עץ אפור עטוף במטפחת עגומה.
חמוש, מסוכן וזהוב.