מציאות מלאכותית

טבילה רכה במי המלח המוזהבים,
על פנינו מרצד אש הלהבים,
רוצה לטרוף אותנו, אדמה רפויה.
אוזן קשבת מבשרת על בוא הסתיו.

ציפור שיר זעירה מדלגת על כנפי אמה,
תסיסה רועמת של עלי השלכת על הכביש הסלול,
הטבע גווע בתוך לבני המאה הקודמת,
נוצרה מציאות חדשה, מציאות מלאכותית.

והדשא הירוק, תחושתו מזוויעה את הדממה,
והתפוז הריחני, תאוות בשרים נושנת.
בין כה וכה, אנוח על משכבי כעת,
אעביר את הלילה על מיטה מזויפת.