אִמי

פניה של אִמי נראו

כקרב אבוד

על זוהרם

וקמטים החלו למלא בה

את מקום הפה המנשק

ואת מקום העיניים הצוחקות

שכה אהבתי להביט בהם

וידעתי

שכל אלו לא היו גורעים מיופיה

אילולא היתה מתעצבת

אם רק לא היתה מבכה

את מות יקיריה החיים שהניחוה

בשיער מכסיף

לראות את מפתן קברה

 

פנים מופנות אל העבר (שהיה עתיד)

ספוגות בעתיד (שהנו עבר)

לוחשות את הקץ ודומעות לעת ערב

על מרפסת אלגנטית בשמלת משי כחולה וכוס קריסטל מיטלטלת מקוניאק

 

היתה זו אִמי היפה

ששכבה שם

בבור הגדול

שכּרו לה חייה