הרגעים הכי יפים

זכות קטנה של עצמים זעירים,
ים של אשליות בפחדים מפוקפקים,
אל תוך החדר, אנו נכנסים,
שלווה רועמת, פקעת עצבים.

ואני רואה אותה דרך הזכוכית הלבנה,
ואני יודע שהפעם, זוהי סכנה,
מתחת לבגדים, יש אש בפנים,
אנחנו מדליקים את הרגעים, הכי יפים.

אם תרצי, אתן לך את חיי,
אני כבר לא כאן, אני כבר לא את,
יש לי מחשבות בראש,
ידי כבר לא חובקת את כל מה שנותר.

אני רוצה לגעת בשמים,
לקטוף כוכב מאיר,
להאדיר את פני המים,
לצוף על הרקיע התכול.

ואני רואה אותה דרך הזכוכית הלבנה,
ואני יודע שהפעם, זוהי סכנה,
מתחת לבגדים, יש אש בפנים,
אנחנו מדליקים את הרגעים, הכי יפים.