שירים

בגן הורדים

בגן הורדים היו ימים יפים של ילדות צלולה.
יום אחר יום, לילה זך של ניצנים מלבלבים,
צבעי הקשת האחרונים, פינו מקומם,
אל חמה שהפציעה מעבר למורד ההר.

לקול צחוקם המתגלגל, אני פוסע בדממה,
הכובע מסתיר את העיניים, את כל מחשבותיי,
את תקוותי המרנינות, את חיי.
נותרנו לבד, רק אני וחמה שהפציעה.

 
 
© #¥סנייפר¥# – כל הזכויות שמורות

תגובות