שיספתי את החרב

כשארגיש מוכן, אשליך את כל ההגנות הצידה,
ועד אז, תשוקת הלהבות תמשול בעינייך,
שיספתי את החרב שנחתה על גרונך,
בליל אמש, כשהשמים נצנצו, מלאים בכוכבים.

מה אעשה איתך, נשמתי היקרה,
רודפת את אותי, בכל חיי,
במה חטאתי, סורי מעלי,
אני לבד עכשיו במערכה, נגד כל העולם.

טעיתי בעבר, ועכשיו אשלם,
הושיטי את ידך, אהיה רופא למחלתך,
בתוך כותנת לילה אדמדמה ועזובה,
ראיתי אותך בפעם האחרונה.