הזרקור (59) עם נירה לוי-חכים

2-מתי גילית את השפעת הכתיבה עליך, ואת עוצמתה הייחודית.
בנערותי כתבתי אך זנחתי זאת, המציאות הכתיבה לי אחרת. את חזרתי לכתיבה אני חייבת לאחותי עופרה שהחלה סדנת שירה ואני הצטרפתי מאוחר יותר, רק אז הבינותי מה זנחתי, וכמה זה היה חסר בחיי, ומאותו רגע שהחל לפני מספר חודשים אני לא מפסיקה, ואפילו מנסה את כוחי בסיפורים. אחד השירים האהובים עליי הוא: "כוחן של מילים". זהו השיר הראשון שכתבתי אחרי כול כך הרבה זמן. אני רואה בכתיבה תרפיה, אפשרות שלי לומר את דבריי ואת כול שעולה על רוחי בלי כחל וסרק. אני מגלה כי הכוח הטמון בכתיבה הוא ענק, וזה מאפשר לי לשורר עוד ועוד. לכתוב שיר או לכתוב סיפור של אדם אחר בשמו, לתת לזה את התחושה הכי חזקה שיש ויחד עם זאת-זו לא אני. אני לא נראית אך  מורגשת ומביאה לידי ביטוי את אלה שאינם דוברים.

 
3-איך ומתי הגעת אלינו ל"דרך המילים".
כמובן אחותי עופרה אמרה לי וכשראיתי את האתר הוא נראה לי הכי מזמין.

4-יתמות ושכול כיצד הם נוגעים לחייך או לליבך.
נושא המוות והשכול במדינתנו הפך לחלק מהיום יום שלנו לצערי הרב ואני אישית מושפעת עמוקות ממנו. מציאות קשה וכואבת  ההופכים את החיים לחיוורים. הפעם הראשונה שנתקלתי בשכול פנים אל פנים אירעה לפני עשר שנים כשחברה טובה שלי קיבלת הודעה שבתה במצב קשה. (היא כבר לא הייתה בחיים), האימא שידעה  בתוך תוכה, זעקה זעקות שבר שעד היום מהדהדות במוחי. הפעם השנייה לצערי שנתקלתי ביתר שאת, שראיתי אישה מאוד יקרה לי שמתה כשאני לידה, זאת לאחר סבל עצום. ניסיתי לעזור לה כמיטב יכולתי. גם מבחינה פיזית – להיות לצידה הרבה ככל האפשר. והן בטיפול בבירוקרטיה הישראלית עבורה. הבירוקרטיה הישראלית כה קרה ומושחתת בעיני, חסרת רגישות ולא אכפתית, אך לצערי עד שהצלחתי לפתור את הבעיות היא כבר נפטרה. זה כל-כך קומם אותי עד שגמלה בליבי ההחלטה ,שאם זה יהיה תלויי בי כול אדם חולה, קשיש וכו'-הזקוק לי בעזרה בבירוקרטיה אני אעמוד לצידו ויהי מה.

5-האם לדעתך טבע האדם טוב מנעוריו או רע מנעוריו.
אומנם חכמינו אמרו "שהאדם רע מנעוריו", לי אישית קשה להאמין בכך. לדעתי זה תלוי בגורמים רבים כגון: אהבה, רוך, חמלה, הבנה, שאותו ילד מקבל עוד בצעירותו, ואם זה לא היה מנת חלקו אז סביר להניח שיהפך להיות משהו רע, וגם אז זה לא בכול המקרים.

6-יחסי אנוש-דברי עליהם.
יחס אנושי אצלי מתבטא באמפתיה ואכפתיות. לצערי זה מעט מידי כלפי הזולת ואינני מייחסת כרגע לימים האחרונים שכולם ביחד היו בעד שחרור גלעד שליט, ההתייחסות שלי היא יותר ליום יום. כשאנשים מסבים את מבטם לקשישים, לחולים, לנזקקים, ולאלה שלא שפר מזלם. יותר ויותר רואים נקמות, שנאת חינם, כעסים שמובילים לרציחות, אנשים נהפכו להיות עבדים לתשוקות ולשאיפות הגדולות מהיכולות שלהם, וזה מעגל שמוביל לתסכול ואומללות. כבר אין את הרצון לשמוח ולשמח אחרים וכמה חבל.

7-היש אהבה בעולם?
לדעתי ברור שיש, האושר הכי גדול הוא לאהוב ולהיות נאהב. האהבה בשבילי היא המטרה הנעלה ביותר אליה אנו שואפים. כמובן שאהבה אמיתית היא אהבה שאינה תלויה בדבר.

8-ונאמנות?
נאמנות בהחלט קיימת, אך היא נמצאת במעגל הכי קרוב.  בכול אופן שלי וזה להוריי לילדיי למשפחתי המורחבת, וכמובן ללא יוצא מהכלל לעובדיי. אני יכולה לומר בוודאות שזה הדדי. הנאמנות שלי זה בין אדם לזולתו.

9-הקשר בין מילים לאהבה.
הקשר הוא קשר ישיר וזהו זכות גדולה בידי אלה הכותבים להביע זאת במילים בצורה ברורה שחודרת לתוכנו ולתוך אחרים. כמו באהבה גם בכתיבה יש מעיין הורדת המגננות שיצרנו לעצמנו. עם הכתיבה ניתן להתמודד בצורה טובה יותר  עם פחדים העמוקים והאפלים ביותר, לנסחם בצורה ברורה, להעמיק את המחשבה, להבין את הדברים המודעים והלא מודעים שבתוכנו. כתיבת שיר אהבה הוא כמו שימת מראה המוצבת בפני הקוראים, גם אם הבנת השיר משתנה מקורא לקורא וכל אחד מפרש זאת לפי נטיית ליבו.

10-חיפוש האמת – מה זה אומר לך.
כול אחד והאמת שלו אינני צריכה לחפש אותה היא בתוכי. האמת שלי אומרת כי אין אושר מתמשך, יש פרקי אושר ולי זה נותן את המשמעות לחיים, אני מוכנה להקריב הקרבה גדולה עבור משהו חשוב. האמת שלי אומרת להביט עמוק לנפשו של קשיש ולגלות שם נפש עדינה ואפילו צעירה. להבחין בכך שהוא נאחז בחלומות והוא כמהה בדיוק כמו שהיה בצעירותו. האמת שלי לא לקבל כול דבר כמובן מאליו. האמת שלי שאדם צריך לשמוח במעשיו וליהנות מדרך חייו. האמת שלי שחלומותיי הינם השביל שמנחה אותי למי שאני ומה שברצוני להיות, ואי לכך חיי תלויים בי וגם בחלומותיי. (אלה רק חלק מן האמיתות שלי).

11-הבדידות וכמיהת האדם לקשר – התייחסותך לכך.
שוב אשתמש בדברי חכמינו "לא טוב היות האדם לבדו". החלק הטוב של חיינו טמון בחברות וברעות בין אנשים, וכמובן באהבה. הבדידות מבחינתי זוהי צרה רעה. היא כצינוק לנפשנו. הצער והבדידות שאני רואה באנשים, היא לראות את הדמעות הזולגות לתוך נפשם. אושרו של אדם מתבסס על החברות והאנשים האוהבים סביבו.

12-תשוקה ותאווה- מה עומד ביניהן.
אין אף אחד שחף מתשוקה או תאווה. אם כי תאווה נושאת בתוכה קונוטציה שלילת שמתקשרת  לתאוות בצע, אזי מלבד תאוות בצע שהוא ביטויי חזק, אינני רואה שום הבדל בין תשוקה לתאווה. לכולנו תשוקות ותאוות והאדם צריך לשלוט בהן שלא תהפכנה למשעבדות. הן התשוקות והם התאוות מסעירות את נפשנו והתשוקה שמשותפת לכולנו,  הוא הרצון להיות מאושרים. אך לדעתי מה שאסור שיקרה הוא שתאוות בצע והרדיפה אחריו תהפך לחזות הכול כי אז אנו מאבדים את עצמנו. 

13-איזה צבע יש לאהבה?
מייד שראיתי את שאלתך הצבע שעלה במוחי היה אדום עז. אך כשנתתי את דעתי שוב החלטתי כי התשובה מבחינתי חייבת לכלול את מגוון האהבות והם רבות ומגוונות אזי צבע האהבה מבחינתי הוא שלל צבעים, קשת הדורה ויפיפייה של צבעים.

14-אדם מהו?
שאלה קשה שאלת אותי והתחבטתי בתשובה. החלטתי שמבחינתי אדם הוא סך נפשו, הבנתו-תובנתו, אמונתו. אדם חייב להיות אהוב ונאהב, שמח בחלקו. אדם לא צריך לשנות את סביבתו אלה לשנות את עצמו, אדם צריך להבין שיש דברים שלא נבין אותם רק במבט לאחור ואז זה מאוחר מידיי. אדם צריך להיות עם חמלה והבנה לאחר, אדם יכול להאמין בכול דבר שיעזור לו לעבור את המכשולים בחיים ולהתחזק. אדם לא צריך לראות מה אצל השכן, או מי עשה מה - אלא לעשות. והכי חשוב להאמין לעצמו ובעצמו כי זה מה שיש לו ועם זה ינצח, לתת מכול הלב והנשמה ולא לצפות לדבר כי אז זה לא נתינה.

15-יחסי אדם לאלוהיו, מהו האלוהים בעיניך.
המוטו שלי שאלוהים עוזר למי שעוזר לעצמו. את יראת האלוהים שלי אני חשה בתוכי ואצלי היא מתבטאת ברצון ובעשייה שלי לאנשים שכלל לא מכירים אותי.
לגבי יחסי אדם לאלוהיו לפעמים אפשר להגדיר תשוקה ואף שיעבוד ואני מדברת על כול הדתות, בעזרת תשוקה זו הם מתגברים על תשוקות, תאוות, חולשות - ומבחינתי זה בסדר כול עוד מקפידים להעריך ולכבד את דרכו של כל אדם. ללא הבדל של מין, גזע או דת. "איש באמונתו יחיה".

16-מה מקומה של האמונה בחייך בפרט ובחיי אדם בכלל.
אני סבורה כי החיים מלאי סתירות במובן עמוק. יש מקומות שאין בכוחי להסבירם או להבינם,  ולכן הפתרון הוא אמונה. אמונה בדבר מה שהוא מעבר להבנתי, קראי לזה השגחה או כל דבר אחר. ואני מחשיבה את עצמי לאדם ריאלי אך ישנם דברים שגם אני לא יכולתי להסבירם שקרו לי אישית ובביתי. אני חושבת שזה גם אצל אנשים אחרים ולהם יש להוסיף שהאמונה היא מקור השמחה וההשלמה.

17-יש לך תשעה ילדים, איך מגדלים אותם?
לא קל בכלל וכמו בכול בית יש עליות ויש מורדות אך אני מאוד גאה בהם.

18-ספרי לנו על עצמך – קורותיך.
אני באה ממשפחה שאבי הוא מסוריה ואימי מקולומביה. יש לי עוד חמש אחיות ביניהן עופרה ועוד אח אחד. שלושה דברים יקרים לי מפז: הוריי, ילדי, ומשפחתי המורחבת. אני עצמאית כבר עשרים שנה ומשרדי מטפל בייעוץ, וכמובן בעזרה דרך עמותת "חברים לרפואה" (בהתנדבות מלאה שלי). משרדי נמצא דווקא בבני ברק ועל אף היותי חילונית אני מסתדרת נהדר עם הדתיות כי שוב זה נעוץ בעובדה שאני מכבדת אותן בדרכן, (לא הולכת חשופה) – והן מכבדות אותי. כול עובדיי המשרד הם כמשפחה אחת, אינני דוגלת בבוס ועובד, אני בעד שיתוף ועזרה הדדית. עד היום העובדות שהחלפתי הן העובדות שילדו ונשארו לגדל את ילדיהם או עברו למקום מגורים אחר, עם כולן אני בקשר הדוק.