יצירות אחרונות
פניו חרוטות בליבי - לאהרון אלמוג באהבה (0 תגובות)
דני זכריה /שירים -29/03/2024 07:15
בְּלֵב הַנֶּפֶשׁ (1 תגובות)
שמואל כהן /שירים -29/03/2024 03:09
התחלות וסופים (1 תגובות)
נורית ליברמן /פוסטים -28/03/2024 21:34
שיר השבוע - כבר אביב (2 תגובות)
לנה /שירים -28/03/2024 21:33
קָפֶה טוֹרְטוֹנִי (4 תגובות)
רבקה ירון /שירים -28/03/2024 12:41
כּוֹחַן שֶל מִילִים - מוקדש לאילונת - ש.ח (10 תגובות)
אביה /שירים -28/03/2024 09:47
וודאות אין מקריות (2 תגובות)
משה חזן /סיפורים -28/03/2024 09:10
כוח המילים (10 תגובות)
אילה בכור /שירים -28/03/2024 08:51
ימים נטולי חמלה (6 תגובות)
עליזה ארמן זאבי /שירים -28/03/2024 07:01
סיפורים
סוזנהסוזנה / פרק א' סוזנה הביטה בדמותה הנשקפת מן המראה שממול וחייכה לעצמה. אתמול מלאו לה ארבעים ושלושה אביבים ומראיה עדיין צעיר מגילה, שיערה השחור נופל על לובן שמלתה כנהר הזורם על חלוקי נחל בהירים, מתפתל ומקשט את כתפיה. היא מיששה את התחרה שעיטרה את החלק העליון של שמלתה והבליט את שדיה שנתמכו בחזייה יוקרתית. המשיכה לעבר מותניה הצרים העטופים בחגורת משי לבנה שנקשרה מאחור כעניבת פרפר וזנבה השתלשל על עכוזה. דִּמְעוֹת אושר נקוו בעיניה . "כן את השמלה הזו אני רוצה" אמרה לבעלת החנות. "את צודקת, זאת התאימה לך ביותר" ענתה המוכרת המבוגרת והמיומנת. "תעשי את התיקונים לפני התאריך הקבוע" "בטח, אנחנו אף פעם לא מחכים ליום החתונה". סוזנה הודתה לבעלת החנות, קבעה תאריך מדידה אחרון ויצאה שמחה ומאושרת. ארבעים ושלוש שנים הייתה רווקה מבוקשת, איש לא היה ראוי לה, ועכשיו היא נענתה לאחד שכל כך רצה בה. היא פסעה לאיטה מביטה בחנויות שבדרך, שורקת לה שיר אהבה ומחפשת מקום טוב להשביע בו את רעבונה. "בית קפה ומסעדה", היה כתוב בשלט שקרץ לה בצד הדרך. היא פנתה ונכנסה לשם. בפתח ניגשה אליה מארחת צעירה ובלונדית בעלת משקפיים עגולות על חוטם מגובן. "כמה אתם והיכן תרצי לשבת?" "אשמח לשבת בפינה שקטה , אני לבד" "יופי בואי איתי" היא הלכה בעקבותיה עד לפינה מוסתרת מעט מאחורי עמוד פינתי. המארחת רמזה למלצרית דקיקה ושחומה לגשת אליה. "מה תרצי להזמין גברתי?" פנתה אליה המלצרית. "כוס קפה הפוך וטוסט גבינה בבקשה" "מיד " המלצרית התרחקה וסוזנה שקעה במחשבות על יום החתונה, וההכנות שמסביב. "סוזנה .... מה את עושה כאן לבדך?" לפתע מישהו קטע את מחשבותיה. גבר כבן ארבעים וחמש עמד בצד שולחנה, חייך אליה במלוא פיו, שיניו הלבנות בהקו כטיפות חלב על עוגת שוקולד, עיניו הירוקות הביטו בה כמחכות לתשובה אמיתית . "ג'ון , ומה אתה עושה כאן, באת לביקור מולדת?" "כבר חודש אני כאן עשיתי עלייה" הוא משך את הכסא בידיו השריריות וישב מולה. רחלי ג. 11.11 תגובותהתחברותתגובתך נשמרה |