סוזנה

סוזנה / פרק א'

סוזנה הביטה בדמותה הנשקפת מן המראה שממול וחייכה לעצמה. אתמול מלאו לה ארבעים ושלושה אביבים ומראיה עדיין צעיר מגילה, שיערה השחור נופל על לובן שמלתה כנהר הזורם על חלוקי נחל בהירים, מתפתל ומקשט את כתפיה.

היא מיששה את התחרה שעיטרה את החלק העליון של שמלתה והבליט את שדיה שנתמכו בחזייה יוקרתית. המשיכה לעבר מותניה הצרים העטופים בחגורת משי לבנה שנקשרה מאחור כעניבת פרפר וזנבה השתלשל על עכוזה.

דִּמְעוֹת אושר נקוו בעיניה .

"כן את השמלה הזו אני רוצה" אמרה לבעלת החנות.

"את צודקת, זאת התאימה לך ביותר" ענתה המוכרת המבוגרת והמיומנת.

"תעשי את התיקונים לפני התאריך הקבוע"

"בטח, אנחנו אף פעם לא מחכים ליום החתונה".

סוזנה הודתה לבעלת החנות, קבעה תאריך מדידה אחרון ויצאה שמחה ומאושרת.

ארבעים ושלוש שנים הייתה רווקה מבוקשת, איש לא היה ראוי לה, ועכשיו היא נענתה לאחד שכל כך רצה בה.

היא פסעה לאיטה מביטה בחנויות שבדרך, שורקת לה שיר אהבה ומחפשת מקום טוב להשביע בו את רעבונה.

"בית קפה ומסעדה", היה כתוב בשלט שקרץ לה בצד הדרך. היא פנתה ונכנסה לשם.

בפתח ניגשה אליה מארחת צעירה ובלונדית בעלת משקפיים עגולות על חוטם מגובן.

"כמה אתם והיכן תרצי לשבת?"

"אשמח לשבת בפינה שקטה , אני לבד"

"יופי בואי איתי"

היא הלכה בעקבותיה עד לפינה מוסתרת מעט מאחורי עמוד פינתי.

המארחת רמזה למלצרית דקיקה ושחומה לגשת אליה.

"מה תרצי להזמין גברתי?" פנתה אליה המלצרית.

"כוס קפה הפוך וטוסט גבינה בבקשה"

"מיד "

המלצרית התרחקה וסוזנה שקעה במחשבות על יום החתונה, וההכנות שמסביב.

"סוזנה .... מה את עושה כאן לבדך?"  לפתע מישהו קטע את מחשבותיה.

גבר כבן ארבעים וחמש עמד בצד שולחנה, חייך אליה במלוא פיו, שיניו הלבנות בהקו כטיפות חלב על עוגת שוקולד, עיניו הירוקות הביטו בה כמחכות לתשובה אמיתית .

"ג'ון , ומה אתה עושה כאן, באת לביקור מולדת?"

"כבר חודש אני כאן עשיתי עלייה"

הוא משך את הכסא בידיו השריריות וישב מולה.

רחלי ג.

11.11