אהבה

את יפה, את מוכשרת, את עצמאית,

את פנייך מאירה בת צחוק.

נולדת לחופש

ליבך נוהה אחר הבילויים.

את רוצה לנגוס בחיים

בביסים גדולים.

אני אוהב אותך יותר מידי

מכדי שאכבול אותך לעוגן

לעגון אותך בנמל הבית שלי.

אם את החופש את מבקשת

להפליג בימים, לחוות נמלים,

להתלוות לדולפינים.

לצחוק עם המלחים,

לרקוד על הסיפון,

עד אבדן חושים.

לנשום את ריח המלוח על הים

ללגום כוסות שיכר, 

בברים אפלוליים,

לא אמנע זאת ממך.

יום, יום אמתין לך בסבלנות

על המזח שבנמל הבית,

כמגדלור אשלח את קרני אור אהבתי

לסרוק את האופק,

בתקווה שאלה יאירו את ליבך

יציתו את אש האהבה בנשמתך

וישיבו אותך אלי.

כי נפשי נקשרה בך

ואין אחת שאוכל לאהוב