הודעות והגיגים

באור הראשון,השמש מחייכת והירח בוכה,אחרי הסערה לפני החמסין ולמרות הרוח הקרירה,החיים הם מסע שלם של עונות וזה היופי בהם וזאת התבונה שלנו,ליהנות גם כשרע,גם שהכי רע.

אני לא מדבר פה על סטייל "תן חיוך,הכול לטובה" או קשקוש היפי שניקבר בערמה של אבק מת, אני מדבר פה על קבלה של השלם, של עצמך,

שמסתובב לו עם דמעה ביד אחת ובשנייה חיוך. את השלם אי אפשר לשבור.