בימים אלה ימלאו לתמרה שלנו 29 שנים. היא חולמת להיות משוררת מוכרת וידועה ולה אאחל שהשנה הזאת תהווה פריצת דרך עבורה בתחום זה. היא כתבה כאן בעבר ובחרה בשתיקת היצירה לזמן מה – ושוב חזרה.
"האחריות שלנו היא בהקשבה לעצמנו. להבין מה הנפש שלנו רוצה וזה ממילא המקום הטוב ביותר עבורנו. האחריות והבחירה היא בידנו מה לעשות עם התחושות ועם הבחירות שלנו. האם לפעול? האם לחיות בדרך רגילה או להיצמד לאמת שלנו ולחיות לפי הקודים הפנימיים שלנו," אומרת תמרה.
על לילך תמר מזומן- הלא היא תמרה, בזרקור זה. נעים מאוד להכיר!
מה כל אלה אומרים לך:
1-תוגה היא...
תחושת חיסרון. מעין געגוע או כמיהה של הנפש למשהו שקשה להגיון להגדיר במילים.
2-אהבה אומרת...
שלמות. נפש מבינה ומכילה. נפש שיודעת נפש ומרגישה איתה ביטחון ושלווה. המאפשרת לעיתים כשקשה להסביר במילים את השתיקה כמבורכת.
3-לבד זה...
הכרחי. הבנתי במהלך השנים ובמהלך אהבות שעברתי שאם אין לי את הלבד שלי שהוא טוב ולא מפחד כנראה שלא אוכל ליצור אהבה טובה שלא כוללת הרבה ירידות ועליות. חשוב לטפח ולמצוא את הטוב שבלבד , למרות שאני עדיין מתקשה בכך...
4-שייכות עבורי הינה...
להרגיש שאני במקום שבו רציתי להיות ושבו אני צריכה להיות. להרגיש שייך זה אומר להרגיש משפיע , שאתה נותן משהו ייחודי ממך שאחר לא יכול לתת.
5-כאב, משמעותו....
כאב. כל אחד לוקח אותו למקומות אחרים. בדרך כלל הכאב הוא כאב כי הוא מתבסס על השתלשלות דברים מהעבר. וזה הכאב הגדול ביותר ,כשדבר אחד מעורר אצלנו דברים אחרים מהעבר.
6-באת אלינו לאתר ונעלמה לכמה שנים-היכן הסתתר כשרון הכתיבה המעולה שלך באותו זמן.
במקומות חבויים. בתקופה הזו הרגשתי שהכתיבה היא סתם ניחום עצמי וגם ככה היא לא באמת משפיעה ומעוררת משהו משמעותי אז מה הטעם להמשיך לכתוב? באותה תקופה גם ראיתי בכתיבה משהו רגיש מידי המציף בי את החולשות ואת הרגישות יתר ודי ניסיתי לחיות בצורה שלא מצריכה אותי להיכנס לעצמי והיום לעומת זאת אני מקבלת אותה כחלק ממני וכייחוד שלי , הכתיבה היא דרך להפוך את הרגש לדבר חיובי ומשמעותי וכשאחרים קוראים ומגיבים זה רק מגביר את הרצון ליצור מעצמך.
7-איך הגעת אלינו לאתר.
אני כבר לא זוכרת...עבר המון זמן. כנראה באופן אקראי, חיפשתי מקום שאוכל לפרסם בו בצורה אמיתית ופתוחה את הכתיבה שלי. ידוע שאין היום הרבה מקומות שאפשר לכתוב בהם שירה, שמחתי לדעת ולהכיר את האתר. זה כ"כ חשוב ומשמעותי שיש אתר שמאפשר לאנשים לכתוב את הכישרון שלהם.
8-היכן היא התקווה בעיניך.
התקווה בעיני היא בהגשמת הייעוד שלי. והשפעה לעולם. והיא קטנה כשהאמונה שזה יקרה קורסת.
אני רואה בהשפעה כערך עליון ולכן אני נורא ביקורתית כלפי הזמן. כשאני חושבת שיש תקווה שיום אחד הרבה אנשים יקראו את מה שאני כותבת זה מעורר בי המון תקווה.
9-שתי שאלות בנוגע לשיר "הסם שלה":
א-האם האדם בעיניך קובע את גורלו, כותב את ספר חייו.
ב-מה מידת האחריות שלנו על חיינו.
א. דנתי בשאלה הזו רבות גם ביני לבין עצמי וגם בדברים שונים שכתבתי. קשה לי לענות על השאלה הזו בצורה ברורה שאינה משתמעת לשתי פנים. אני חושבת שמלכתחילה כשהאדם מגיע לעולם הוא מיועד למטרה מסוימת אך הוא קובע את הגורל עד להגעה לאותו ייעוד. הגורל יכול להשתנות דרך החלטות ובחירות שאדם עושה. ברור לי שלא הייתה מטרה ותכלית אם לאדם לא הייתה יד בקביעת גורלו.
ב. האחריות שלנו היא בהקשבה לעצמנו. להבין מה הנפש שלנו רוצה וזה ממילא המקום הטוב ביותר עבורנו. האחריות והבחירה היא בידנו מה לעשות עם התחושות ועם הבחירות שלנו. האם לפעול? האם לחיות בדרך רגילה או להיצמד לאמת שלנו ולחיות לפי הקודים הפנימיים שלנו.
10-אתייחס עתה לשירך "זונת רגשות," – כולנו הרי כמהים לרגש, משתוקקים אליו. מהי הנקודה בה הכמיהה הזאת מפילה אותנו.
כשהכמיהה לאהבה הופכת לכלי הישרדותי או כדרך לקבל אהבה כדי לא להרגיש את הריק, כדי להתמלא מאהבתם של אחרים. זה מעין כדור שההשפעה שלו בסופו של דבר פגה כי עד שלא אגיע למקום בטוח יותר עם עצמי ולקבלה ללא תנאי לא אוכל באמת לאהוב.
כשהרגש הופך למשהו נחוץ ע"מ לשרוד. לעיתים כשאנו רוצים להרגיש נאהבים על חשבון האהבה שלנו לעצמנו אז מגיעה הנפילה. כשאני מבססת את האהבה שלי לעצמי על פי רמת האהבה שאני מקבלת מהסביבה זו אהבה לא טובה שכן היא נתונה לעליות וירידות שאינם תלויים בי אלא בחיצוניות. אהבה אמתית יכולה להתקיים באופן ממלא כשהאהבה שלי לעצמי ומידת הקבלה שלי לא נתונה בידי אנשים חיצוניים ורק אז אוכל לתת מעצמי ממקום של רצון לתת ולא לתת ע"מ לקבל.
11-היכן מצויה האמונה בחייך שלך.
האמונה היא החלק המשמעותי ביותר בחיי. היו תקופות שהיא הייתה מאוד נמוכה והיום היא במקום ראשון.
אבל אמונה לא שורדת בלי מעשים, זה מה שלמדתי. ואכן לפעמים ברגעים קשים היא פוחתת ואני שוב מוצאת את עצמי בשאלות מבקרות. אבל מותר לשאול ומותר לפקפק כי בשורה התחתונה ברור לי בהסתכלות שלי על העבר שיש מישהו שמסובב את הדברים כדי שאני אבין דברים שלא יכולתי להבין לפני.
12-מה את מעדיפה כתיבת שירה או כתיבת פרוזה?
שירה, לחלוטין.
13-ספרי לנו על עצמך בהרחבה: גיל, מקום מגורים, מצב משפחתי, עיסוק וכו'.
שמי הוא תמר לילך מזומן. אני בת 28 (עוד חודש 29), מזל קשת. מזל די אופייני לאופי שלי. במקור אני מהצפון, עברתי לפני חצי שנה לירושלים. גרה באזור מדהים . עתיק ובכל זאת קרוב לכל הכיף. רווקה. סיימתי תואר ראשון במדעי הרוח (פילוסופיה וספרות) ועיתונאות. ועדיין מחפשת עבודה בכתיבה, בינתיים עובדת בתחום הנכסים. ( לא קשור בכללJ)
14-מהו החלום הגדול ביותר שלך.
להיות משוררת מוכרת או כותבת גדולה .שזה יהווה את העיסוק המהותי ואוכל להתפרנס מזה.
מעבר לזה גם להיות מטפלת (כנראה אתחיל ללמוד לקראת שנה הבאה).
ובסיכום להרגיש שלא לחינם אני כאן אלא שאני מצליחה להוציא לפועל את מה שניתן לי.
15-איפה את רואה את עצמך בעוד 5 שנים מעכשיו, או היית רוצה לראותך.
קשה לי לענות על החלק הראשון של השאלה. בגדול אוכל לומר שארצה להרגיש ממומשת. להרגיש שאני חייה בשביל מטרה ומצליחה להתקדם ולהגשים אותה. הייתי רוצה להיות משפיעה בדרך כלשהיא על העולם (בעיקר בכתיבה) ועם משפחה חמה.
16-אם לא היית אדם מה היית רוצה להיות.
צמח, ירוק וגדול.. כנראה עץ גדול, חזק עם שורשים. שרואה הכול וממשיך לצמוח.
17-חמש היצירות האהובות על תמרה במיוחד:
במה
http://www.galiwords.com/Show_Chosen.asp?DynamicContentID=76025
טיפה
http://www.galiwords.com/Show_Chosen.asp?DynamicContentID=76989
הסם שלה
http://www.galiwords.com/Show_Chosen.asp?DynamicContentID=76969
רעד
http://www.galiwords.com/Show_Chosen.asp?DynamicContentID=42448
נגיעה
http://www.galiwords.com/Show_Chosen.asp?DynamicContentID=75993
