אני

אני ירדן

אני גרה בירושלים, ואוהבת את העיר הזו עד עמקי נשמתי. אני מנגנת על חליל צד, ובשנה האחרונה מאז שהתגייסתי לצבא אני עושה את זה הרבה פחות. אני מתגעגעת הרבה. להמון דברים. לשיעורי ספרות מוגבר. ולכתה ח'. לתזמורת. לגן הסוס. לאבא. אני אוהבת לאהוב. אני אוהבת אנשים וריחות וטעמים, יותר מהכל  אני אוהבת את הערב יורד על המושבה. את תחושת החופש אחרי מבחן גדול. את תחושת התרבות והבטחון אחרי שאני יוצאת משיעור חליל צד במושבה. או אחרי שראיתי הופעה בתאטרון ירושלים. הקניון נותן לי תחושה של ריפוי וחופש. וממילא הוא שער קטן לעולם גדול של מלונות ופאר שתמיד נמצא בגן העדן הפרטי שלי... בשלמות הפרטית שלי.

אני אוהבת יופי. אני אוהבת להרגיש אותי נגמרת ברגע שהעור של הנבחר שלי מתחיל- ופתאום אני כבר לא לבד. אני אוהבת לאהוב. אני אוהבת להיות.