יצירות אחרונות
אין מי שיעביר / תנו לי עוד ועוד / שניים קצרצרים (2 תגובות)
דני זכריה /שירים -10/05/2025 07:26
רה-פה-סי-סול- / בלי ניקוד. סליחה! / (5 תגובות)
רבקה ירון /שירים -09/05/2025 22:28
גלי תשוקה בלי אפקט נלווה - שני שירים (6 תגובות)
אודי גלבמן /שירים -09/05/2025 17:40
חֲלוֹם נְבוּאִי / מאת: אהובה קליין (c) (5 תגובות)
אהובה קליין /שירים -09/05/2025 14:55
שלושה מתוקים (9 תגובות)
אלה לי /שירים -09/05/2025 08:33
כשיש אהבה אין כאב (11 תגובות)
דני זכריה /שירים -09/05/2025 07:26
סיפורים
"קופסא" כתבה: אירית מאיריקטע קצר. "קופסא". by Irith Meiry אירית מאירי on Monday, April 18, 2011 at 3:40pm
קופסא.
צהרי יום. יושבת מול הקופסא הממכרת. היא מקשרת אותי לעולם שבחוץ. קופסא מרובעת על שולחן .שמחברת אותי להמוני קופסאות. מאות... אלפי... מאות אלפי קופסאות על שולחנות.. מאחורי כל קופסא..אדם. יש לה שם לקופסא. קוראים לה 'מחשב'.. עולמות המתחכחים בעולמות. נפשות עם נפשות. אין ריח אין טעם, אין מראה עיניים. אין דיבור. אין מגע. רק מוחות עם מוחות. שיחת מוחות. נקייה עירומה. ללא לבוש חיצוני.משחקי קופסאות.משחקי עולמות. ללא מגע.חילופי מחשבות בין אנשים מאחורי קופסאות. חילופי דמיונות. עולם וירטאלי. עולם ה'פייסבוק'. זה שלש שנים ישנה קופסא אחת מיוחדת..שלכדה את עיני. לימים, היא משכה את ליבי.. היא חברתי הוירטואלית הטובה ביותר.. המסתורית. מחליפה איתה מחשבות, חוויות.. דמיונות. שמה "גבעת פייסבוק אינה עונה." מאחוריה אדם. כמוני. ישנם אומרים, מאחוריה יושב איש בשם אסי דיין. יש אומרים, שמו יואב. יש קוראים לו משה.. זה שלש שנים משחקת עם הקופסא הזאת. קופסא עם קופסא.... משחק בחילופי מחשבות.. דיעות.. חוויות... אם בתחילת המשחק עם קופסת הגבעה המרתקת הזו, הייתי נסערת, רציתי לדעת שאולי אולי מאחוריה יושב אותו איש..קוראים לו .. אסי דיין איש מיוחד, שונה, שרבים חפצים ביקרו.. הרי שלימים, לא רציתי לדעת יותר.. יש משהו משחרר, מרתק, מעשיר את הדמיון בבלתי נודע. אין מחיצות. ישנו אני מזוקק.אני שלי עם אני שלו, עם אני שלה, עם של.. ושל.. ושל.. לעיתים נדמה לי שכולנו.. אחד הם. רוח אדירה אחת המפוזרת להמוני חלקים..בהמוני שולחנות.. המוני 'אני' המתחברים לפאזל אחד עצום. הפאזל האנושי. אני אחד גדול.. דרך חברתי הטובה המסתורית.. "גבעת פייסבוק אינה עונה" הגעתי לעולם המופלא הזה. עולם של כל כך הרבה שולחנות של 'אני'.המוני שולחנות עם קופסאות שמאחוריהן יושב אדם. יושב עולם. יש קופסא עם עולם אורלי, יש עם עולם ג'וד, יש אחת סיגי, ועדי, ודודי, ובן, ושמואל, ויוסי, ורונית, ודורית, ותמי, וליטל, ואתי ,.. ו.. ו.. ו.. ו.. ועולם האנשים שמאחורי הקופסאות הולך ומתרחב, הולך ומתעצם...והרוח, היא.. גדלה ומתאדרת... והאור גדל וזוהר והמימדים תןפחים... ויושבת. ומולי קופסא אחת על שולחן. והאור כבה. וחוזרת אלי. לאני אחד בודד.
כתבה: אירית מאירי תגובותהתחברותתגובתך נשמרה |