יצירות אחרונות
בית חדש וחצר חדשה בשכונה (0 תגובות)
דני זכריה /שירים -17/10/2026 05:22
לְחַיֵּי הַסְּפִינוֹת שֶׁבַּדֶּרֶךְ- לבמת הדיון של גלי🌹🌹🌹 (0 תגובות)
שמואל כהן /שירים -17/10/2026 04:27
היא מנשיבה בו רוח (1 תגובות)
גלי צבי-ויס /שירים -16/10/2026 21:34
זרה ומוזרה (3 תגובות)
אילה בכור /שירים -16/10/2026 19:42
סתיו וחלומות (2 תגובות)
דינה קגן /שירים -16/10/2026 18:15
פתלתלות במסע (4 תגובות)
מאיר לוקשינסקי /סיפורים -16/10/2026 13:48
גשם וקר/ניר ערן (8 תגובות)
Nir eran /שירים -16/10/2026 12:13
עדיין אוהב (11 תגובות)
doctor V39 /שירים -16/10/2026 12:09
לָנוּחַ בְּתוֹכִי (8 תגובות)
אביה /שירים -16/10/2026 10:53
סיפורים
"קופסא" כתבה: אירית מאיריקטע קצר. "קופסא". by Irith Meiry אירית מאירי on Monday, April 18, 2011 at 3:40pm
קופסא.
צהרי יום. יושבת מול הקופסא הממכרת. היא מקשרת אותי לעולם שבחוץ. קופסא מרובעת על שולחן .שמחברת אותי להמוני קופסאות. מאות... אלפי... מאות אלפי קופסאות על שולחנות.. מאחורי כל קופסא..אדם. יש לה שם לקופסא. קוראים לה 'מחשב'.. עולמות המתחכחים בעולמות. נפשות עם נפשות. אין ריח אין טעם, אין מראה עיניים. אין דיבור. אין מגע. רק מוחות עם מוחות. שיחת מוחות. נקייה עירומה. ללא לבוש חיצוני.משחקי קופסאות.משחקי עולמות. ללא מגע.חילופי מחשבות בין אנשים מאחורי קופסאות. חילופי דמיונות. עולם וירטאלי. עולם ה'פייסבוק'. זה שלש שנים ישנה קופסא אחת מיוחדת..שלכדה את עיני. לימים, היא משכה את ליבי.. היא חברתי הוירטואלית הטובה ביותר.. המסתורית. מחליפה איתה מחשבות, חוויות.. דמיונות. שמה "גבעת פייסבוק אינה עונה." מאחוריה אדם. כמוני. ישנם אומרים, מאחוריה יושב איש בשם אסי דיין. יש אומרים, שמו יואב. יש קוראים לו משה.. זה שלש שנים משחקת עם הקופסא הזאת. קופסא עם קופסא.... משחק בחילופי מחשבות.. דיעות.. חוויות... אם בתחילת המשחק עם קופסת הגבעה המרתקת הזו, הייתי נסערת, רציתי לדעת שאולי אולי מאחוריה יושב אותו איש..קוראים לו .. אסי דיין איש מיוחד, שונה, שרבים חפצים ביקרו.. הרי שלימים, לא רציתי לדעת יותר.. יש משהו משחרר, מרתק, מעשיר את הדמיון בבלתי נודע. אין מחיצות. ישנו אני מזוקק.אני שלי עם אני שלו, עם אני שלה, עם של.. ושל.. ושל.. לעיתים נדמה לי שכולנו.. אחד הם. רוח אדירה אחת המפוזרת להמוני חלקים..בהמוני שולחנות.. המוני 'אני' המתחברים לפאזל אחד עצום. הפאזל האנושי. אני אחד גדול.. דרך חברתי הטובה המסתורית.. "גבעת פייסבוק אינה עונה" הגעתי לעולם המופלא הזה. עולם של כל כך הרבה שולחנות של 'אני'.המוני שולחנות עם קופסאות שמאחוריהן יושב אדם. יושב עולם. יש קופסא עם עולם אורלי, יש עם עולם ג'וד, יש אחת סיגי, ועדי, ודודי, ובן, ושמואל, ויוסי, ורונית, ודורית, ותמי, וליטל, ואתי ,.. ו.. ו.. ו.. ו.. ועולם האנשים שמאחורי הקופסאות הולך ומתרחב, הולך ומתעצם...והרוח, היא.. גדלה ומתאדרת... והאור גדל וזוהר והמימדים תןפחים... ויושבת. ומולי קופסא אחת על שולחן. והאור כבה. וחוזרת אלי. לאני אחד בודד.
כתבה: אירית מאירי תגובותהתחברותתגובתך נשמרה |