"אני קשורה לכתיבה בעבותות, היא אשת סודי וחיקי הנצחית. יש בינינו יחסי קרבה שעם השנים הלכו והתהדקו, פשטו צורה ולבשו צורה, זהרו וקדרו, דממו ולהטו. הכתיבה עבורי היא מזור לנפש, אח ורע. החומרים המזינים את כתיבתי הם תוצר של חוויות ואירועים של חיי," מספרת רחל אלון. זאת ועוד בזרקור הזה החושף בפניכם את דמותה הייחודית.
1-ספרי על הוצאת ספרך: "בגוף ראשון אני מדברת."
- הספר "בגוף ראשון אני מדברת" יצא לאור בשנת 2010. הספר הוא אסופת שירי השניה. את הלקט הראשון הוצאתי בהוצאה עצמית בשנת 2005 ושמו "אחרי ככלות הכל".
בספר "בגוף ראשון אני מדברת" אני חושפת בפני הקורא את עצמי. "אומרים שהכתיבה באה מתוך חסר וחסך ואני מלאה כמיהות וגעגוע, דמעות שבעה שנקוו בקצות עיני יבשו ואף על פי כן אותיות פורחות ממני"(מתוך: "בגוף ראשון)
שנים שאני עוסקת בכתיבה ורק בצאתי לגמלאות גמלה בי ההחלטה להוציא לאור את שירי בהוצאת ספרים מוכרת.הוצאת הספר אחרי שנים של כתיבה ל"מגרה" באה מתוך בגרות מאוחרת ובשלות. יש בעצם כתיבת השירים חשיפה ומתן "רשות" לקורא להציץ לתוכי דרכם .
2-האם אכן רק על עצמך לספר ידעת?
- השירה שלי באה מתוכי ויש בה מן הנפש ומן הגוף. . אני מדברת על עצמי אבל תמיד בראיה את הסובב אותי. השירה מתועלת לאפיק אישי והיא המקום שבו אני "מרשה לעצמי" להיות במרכז. אני משתפת בשירה גם את הטבע שמסביבי. אני מתבוננת בטבע ומתחברת אליו ברגשותי, יש פעמים שהטבע ואני שלובים זה בזה ויש פעמים שההרמוניה בטבע מעצימה בי תחושות מנוגדות. אני מתרגשת בקלות והריגוש מביא אותי אל השירה.
3-מהו מקומו של החלום בחייך.
-החלום הוא גירוי והשירה תגובה .החלום הוא פעמים רבות תמונה של המציאות שאותה הייתי רוצה לחיות. כאשר החויה שאני חווה היא חזקה, מן הסתם היא "מופיעה" בחלומי ומהווה השראה לכתיבה "ויהי לילה ויהי בוקר/ואקיץ אל יום ענוג/ואכס במלמלות משי/ואראה בהליכותי נועם/ואדע כי טוב" (מתוך: בגוף ראשון).
4-מעת לעת אני מוצאת מוטיבים דתיים בשירתך, כתבי עליהם ועל האמונה.
-יש בי אהבה לספר התנך ופעמים לא מעטות אני משלבת בכתיבתי מוטיביים וציטוטים מן הטכסט התנכי. מוטיבים אוניברסליים הנוגעים ברובם ביחסי אנוש כגון יחסי גבר ואשה, יחסי הורים וילדים יחסי אדם ואלוהיו...
אני לא אדם דתי והבית בו גדלתי היה רחוק מן הדת. נסיבות החיים בהם גדלתי נטעו בי סוג של אמונה פטליסטית. אני מאמינה בגורל ןפחות ביכולתו של האדם לשנות מה "שנכתב" למעלה.
5-על שכחה זיכרון – כיצד הם משולבים ואולי סותרים אחד את השני.
- דֶּרֶךְ מִגְרֶדֶת גֶּזֶר מתכתית פּוֹרַרְתִּי
אֶת זִכְרוֹנוֹתַי דַּק דַּק עַד עָפָר
אֶת שֶׁנּוֹתַר סכרתי בְּעָצְמָה רַבָּה
לִרְגָעִים שֶׁל שִׁכְחָה".
בשבילי שכחה וזיכרון הולכים עקב בצד אגודל. הזיכרון הוא גלעד לרצון לא לאבד את הרגע, לא לשכוח , לשמר ולשרוד.
השכחה היא כלי ביד הזיכרון , יש לזכור מה שלא רוצים לשכוח.
מוטיב הזיכרון חזק מאד בשירי. אני לא כותבת כדי לזכור אני זוכרת ולכן אני כותבת.
הזיכרונות צרובים בתוכי, הם חלק מאישיותי ואיני יכולה לברוח מפניהם . אני נותנת להם ביטוי דרך המילים.
6-היכן מצוי הקשר בין תשוקה לאהבה.
- אהבה ותשוקה לכל אחת קיום משל עצמה. לכל אחת גבולות ברורים. כאשר אחת נכבשת על ידי השניה מתנהל ביניהם שיח.
השיח פנים רבות לו ,עיתים הוא קולח זורם (תרתי משמע) ועיתים הוא שקט דומם ורועם.
כאשר האהבה והתשוקה מתבוללות זו בזו לישות אחת יש אלוהים!!!
כאשר האהבה והתשוקה מרבות לה...תדיין ביניהם צריך הרבה אמונה.....
התשוקה מעבירה את האהבה על דעתה מבעירה אותה ומים רבים לא יוכלו לה.
7-עכבר העיר או עכבר הכפר-היכן את מצויה?
- אני מתקשה להגדיר את עצמי כעכבר עיר כיון שכל שנות בגרותי אני עכבר שדה...
כעכבר שגדל בעיר הגדולה יש בי לפעמים געגועים אל הדינמיות שבה,אל הרבגוניות ואל ההמולה.אבל בהיותי שנים רבות עכבר שדה משהו מן הפסטורליות והחמימות פשה / פשע גם בי. איני סבורה שהייתי יכולה היום להצטופף עם עכברי העיר אבל אין ספק שמשהו משניהם מתרוצץ בתוכי פנימה - זנבו של עכבר העיר מדגדג בתוכי ועיניו הסקרניות של עכבר השדה מביטות בדאגה.
8-כיצד נולדים אצלך שירים.
-כיצד נולדים שירי?
וִיהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹּקֶר/ וְיִגְבַּר עֲלֵיהֶם יצרם /ויתפתו/וידעו/זֶה אֶת זוֹ בְּעֶצֶב/ וּבִכְאֵב / ותהר/ ותכרע/ותלד/ותקרא/שְׁמוֹ שיר /כי כּילה כוחותיה / ודבר לֹא השאיר /ויגדל/וַיְּיִף מאד /ויעזבנה לִרְעוֹת בִּשְׂדוֹת זרים / ויכה בָּהּ הגעגוע/ ותהר/ותכרע/ותלד/ותקרא/שְׁמוֹ שיר/ ויהיו שִׁירֶיהָ כָּחֹל אֲשֶׁר עַל שְׂפַת הַיָּם לְמַכְבִּיר /
מרבית שירי נולדים בתקופה שבה הטבע מתכנס לתוכו ועוטף את היקום באפרוריות.בעת כזו משהו גם בי מתכנס פנימה . ההתכנסות מאפשרת לי להתבונן בתוכי והמילים "מעלות את עצמן" על הכתב.
גם בשעה שאני מאד נרגשת אם מתוך עצב או שמחה גדולה אני כותבת.
9-מהי שירה טובה בעיניך והאם היא צריכה להכיל אלמנטים פיגורטיביים וכן האם הניקוד הוא הכרח?
- שירה טובה בעיני היא שירה שמצליחה לגעת בי ולרגש אותי .,שירה מובנת ולא "מתחכמת", מדברת איתי בגובה העינים. אני אוהבת שהשירה מתנגנת, זורמת ולא ארוכה ומתפתלת.
השירה צריכה לתת מקום לתובנות של הקורא , להיות כנה ולא "מתחפשת".
10-מיהו המשורר האהוב עליך ביותר (או המשוררת).
- אני מאד אוהבת לקרוא שירה ורבים הם ספרי השירה בביתי. אני אוהבת מאד שירת "נשים" - דליה רביקוביץ' אגי משעל, תרצה אתר, לאה גולדברג, זלדה וכמובן רחל.
אני מאד אוהבת את שירתם של רוני סומק, נתן יונתן, יהודה עמיחי ועוד רבים אחרים.
אני אוהבת גם שירה מתורגמת כמו שירתה של ויסלבה שימבורסקה
"אחדים אוהבים שירה
אחדים -
זאת אומרת שלא כולם,
אפילו לא הרוב אלא המיעוט." (מתוך : סוף והתחלה/שימבורסקה)
ואני כנראה במיעוט.
11-מיהו הסופר/ת האהובים עליך ביותר.
-לבחור ספר אחד מתוך רבים זו משימה כמעט בלתי אפשרית עבורי. כמעט כל ספר שאני קוראה, מתחילתו ועד סופו, הוא "האחד" התורני. רק לסבר את האוזן בתקופה האחרונה חרשתי על ספריו של מורקמי והתמוגגתי מכל רגע. אני מרבה גם לקרוא ספרות ישראלית ונהית משלל הסופרים/ות.
12-איזו יצירה ספרותית או לירית חרוטה בזיכרונך יותר מכל.
-יצירה ספרותית שמאד אהבתי ונשארה חרוטה בזכרוני יותר מכל היא ספרו של יאיר לפיד "זכרונות אחרי מותי". התאהבתי בכתוב ממבט ראשון.הקשר של יאיר אל טומי עורר בי רגשות עזים של קנאה , לא מתוך צרות עין אלא ממקום של תחושת החמצה. הצוהר שפתח יאיר לספור חייו של אביו מפגיש את ספורו האישי עם נקודות אוטוביוגרפיות של חיי ומכאן ההתרגשות והחוויה.
13-מי את רחל אלון.
-שמי רחל אלון(מלר) בת 65 אמא לארבעה ילדים בוגרים וסבתא לאחד עשר נכדים ונכדות. אני גרה בהרחבה קהילתית בקבוץ דפנה מזה שש שנים. במקצועי אני מורה לחינוך מיוחד. כיום אני גמלאית של משרד החינוך.
נולדתי בתל-אביב להורי מרגלית ומשה מלר. יש לי אח תאום ואחות גדולה שנפטרה בגיל 28. אני יתומה מאב מגיל 13.
את שנות נעורי ביליתי בתנועה המאוחדת "קן צפון". הצטרפתי לגרעין נחל שהשלים את קבוץ נחל-עוז בו התחתנתי וילדתי את ילדי. הייתי חברת קבוץ 25 שנה. בשנת 89 עזבתי עם משפחתי את הקבוץ ועברתי להתגורר בגליל העליון 14- מהי הכתיבה עבורך והיכן היא פוגשת אותך בחיים.
-אני קשורה לכתיבה בעבותות, היא אשת סודי וחיקי הנצחית. יש בינינו יחסי קרבה שעם השנים הלכו והתהדקו, פשטו צורה ולבשו צורה, זהרו וקדרו, דממו ולהטו. הכתיבה עבורי היא מזור לנפש, אח ורע. החומרים המזינים את כתיבתי הם תוצר של חוויות ואירועים של חיי.
15-אם לא היית אישה, מה היית בוחרת להיות?
-אם לא הייתי אישה הייתי בוחרת להיות צב - מרימה את הראש לפעמים, מניעה אותו מצד לצד בניחותא, שלוות עולם. על גבי לנצח שריון מגן. נעה בעולם באיטיות, מוסווית מבחוץ וחבויה בפנים.
16-מהם גבולות הדמיון בעיניך.
-בדמיוני אין גבול לדמיון , במציאות יש לו סייג. כשאני כותבת אני שמה גבולות. לא משוחררת לגמרי . נראה שזו תוצאה של החינוך שקבלתי בבית אמי.
חמשת היצירות האהובות ביותר על רחל אלון
בחרתי ביצירות שכל אחת מהן חושפת פן אחר בשירתי.
רומנסה ספרדית מתקשרת לבית אמי
http://www.galiwords.com/Show_Chosen.asp?DynamicContentID=57909
הָרַדְיוֹ מְנַגֵּן רוֹמַנְסָה סְפָרַדִּית
הַיָּם חָלָבִי
הַזִּיפְזִיף מְגָרֵד אֶת הַזִּכָּרוֹן
בַּגְּוָנִים שֶׁל קִנָּמוֹן
לָבָן חוּם אָפֹר
עַל הַפָּלֵטָּה הַנִּצְחִית שֶׁלָּךְ
וְהַמִּכְחוֹל
צוֹבֵעַ וּמַנְעִים
אֶת אוֹתָהּ רוֹמַנְסָה סְפָרַדִּית
שֶׁשַּׁרְתְּ לִי
כְּשֶׁהַגַּלִּים כְּבָר לֹא גָּבְהוּ
וְהֶחָלָב מִזְּמַן גָּלַשׁ.
כַּמָּה עָרַגְתְּ במילותיך אֶל הַלְּבָנָה
אַל הלונה
הִיא הָיְתָה הַפָּארְק שֶׁבּוֹ
נָתַתְּ לַכִּסּוּפִים
לַחֲדֹר פְּנִימָה.
כַּמָּה רַכּוֹת בַּקּוֹל הַמִּתְנַגֵּן
הַמִּתְחַנְחֵן
כַּמָּה אַהֲבָה.
הָרַדְיוֹ מְנַגֵּן רוֹמַנְסָה סְפָרַדִּית
הַיָּם חָלָב
וְהַחוֹל קִנָּמוֹן
והזמרת מענטזת בְּקוֹלָהּ
הַכֹּל מָלֵא אַהֲבָה.
* * *
בקצה הליל נותן ביטוי לקשר שבין אהבה לתשוקה
http://www.galiwords.com/Show_Chosen.asp?DynamicContentID=69974
בקצה הַלַּיְלָה
אֲנִי פּוֹגֶשֶׁת אַהֲבָה.
אֲנִי מוֹשֶׁכֶת אֶת הַחֹשֶׁךְ
מֵעַל לָרֹאשׁ
וּמִתְכַּסָּה .
חֲבוּקָה בִּזְרוֹעוֹתָיו
בְּסֶתֶר מכמניו
אֲנִי שָׁבָה לְהַרְגִּישׁ
בָּרֹגַע אֶת פְּעִימוֹת הַלֵּב
לִבִּי חַי בְּקִרְבּוֹ.
רוֹצֶה שֶׁיִּמָּשֵׁךְ הַלַּיִל
עַד כְּלוֹת .
* * *
קרבה נוגע ביחסים שבין הורים לילדים
http://www.galiwords.com/Show_Chosen.asp?DynamicContentID=70182
וְהַגֶּשֶׁם הָלַם בחוזקה עַל גופינו
וְהָיִינוּ קְרוֹבוֹת אֵלַיִךְ מֶרְחָק נְגִיעָה
וְנָגַעְנוּ זוֹ בְּזוֹ וְנָגַעְנוּ בָּךְ
וְיָדַעְנוּ קִרְבָה שֶׁלֹּא הָיְתָה כְּמוֹתָהּ
וְאָמַרְנוּ דְּבָרִים שֶׁלֹּא אָמַרְנוּ מֵעוֹלָם
וּלְרֶגַע כָּל הָאַהֲבָה שֶׁבָּנוּ שָׁבָה לִפְרֹחַ
ונשבענו לִשְׁמֹר אֶת הָרֶגַע
מִכָּאן וְעַד לַפַּעַם הַבָּאָה
וּמִכָּאן וָאֵלַךְ.
וְהַגֶּשֶׁם שֵׁהָלַם בְּחזְקָה עַל גופינו
נָסוֹג
וְהַשָּׁמַיִם נִפְעֲרוּ בִּתְכֵלֶת עֲנוּגָה
* * *
אני אדם אורבני מבטא את מלחמות העכברים שבתוכי
http://www.galiwords.com/Show_Chosen.asp?DynamicContentID=54989
אֲנִי אָדַם אורבני
שֶׁהִתְבּוֹלֵל בְּתוֹךְ הַכְּפָר
בֵּין הַבָּתִּים עִם גַּג אָדֹם
לְבֵין החצבים לְמַרְגְּלוֹת הַהַר.
בְּמָקוֹם שֶׁמֵּעוֹלָם לֹא נכסתי לִי כְּבַיִת
אֲנִי צוֹעֶדֶת
בְּמַסָּע אָרֹךְ לְמֵטִיבֵי – עַיִן ,
כְּצִפּוֹר המשחרת לְטֶרֶף
אֲנִי בּוֹחֶנֶת וְסוֹקֶרֶת.
הָאֲדָמָה שֶׁלְּרגלי חובקת בְּהַכְנָעָה
טִפּוֹת שֶׁל גֶּשֶׁם שֶׁחָלַף
הַדֶּשֶׁא מְעֻלָּף מִימוֹת חַמָּה
וְהַבָּתִּים גָּבְהוּ קוֹמָה.
בְּמָקוֹם שֶׁמֵּעוֹלָם לֹא הָיָה מְקוֹמִי
אֲנִי מְשׁוֹטֶטֶת שְׁתִי וָעֶרֶב
לְאָרְכָּם ורוחבם שֶׁל אֲנָשִׁים
טֶרֶם תכהינה עֵינַי כְּעֵינֵי יִצְחָק.
* * *
הזדוגות מפוארת כמעט מפגש אלהי בין תשוקה לאהבה
כְּשֶׁעָבַרְתִּי בסירתי
רָאִיתִי אוֹתְךָ עוֹמֵד כְּרוּת רָעֲמָה
זכרותך מתבדרת בָּרוּחַ
כתונת נְמֵרִים לְגוּפְךָ
מְאוֹתֵת סַכָּנָה
לוּ נִתָּן לִי הָיִיתִי
מוֹשֶׁכֶת אוֹתְךָ לְעֶבְרִי
לִצְלֹל לְתוֹכִי
בְּהִזְדַּוְּגוּת מְפֹאֶרֶת.
