תחפץ. תחפץ.

גדולה ה-אהבה יותר מן הכהונה ומן המלכות.

"שהמלכות נקנית בשלושים מעלות, והכהונה בעשרים וארבע, והתורה נקנית בארבעים ושמונה דברים."

ואהבה אי אפשר לקנות. אפשר רק להקנות.

שנאמר: "אם יתן איש את כל הון ביתו באהבה, בוז יבוזו לו".

וכל האוהב, הריהו אלוהים קטן.

שכן האהבה היא השפעת השפע, ואין העולם יכול להתקיים ולו רגע אחד, ללא השפע המשופע מן הבורא. וההבדל הוא רק בגודל ובכמות.

וגדולה האהבה מן הצדק.

שכן האהבה היא חסד, ומידת החסד ניצבת לפנים משורת הדין. ונאמר: "נוצר חסד לאלפים." ואילו הדין עוקב רק עד הרביעים. והאוהב אינו מחפש להיות צודק.

וגדולה האהבה מן התורה.

שכבר אמר הלל הזקן: כל התורה על רגל אחת היא "מה ששנוא עליך". ואילו "ואהבת לרעך כמוך" גדולה מזאת.

ואין גדולה מן האהבה, או מסוכנת ממנה.

שכבר אמר רבי עקיבא: "איש ואשה – זכו, שכינה ביניהם. לא זכו – אש אוכלתם". כיצד זכו? שהרחיבו לבבותיהם להכיל את האהבה.

והיא מגן ישענו.

שחסידים חוסים "תחת כנפי השכינה". וכל האוהב, יש לו השגחה מיוחדת.

והיא מקור חיינו.

ש-"האדם לא נברא אלא להתענג על אלוהים, וליהנות מזיו שכינתו". ללמדך שלא נבראת אלא לאהוב. ואין היא מתבטלת, ש-"כל אהבה שאינה תלויה בדבר – אינה בטלה לעולם." ללמדך שגדולה האהבה אפילו מן הזמן.

ואהבה היא גן-עדן של מטה.

שכבר אמר רב: "העולם הבא אין בו לא אכילה ולא שתיה אלא צדיקים יושבין ועטרותיהם בראשיהם ונהנים מזיו השכינה." וכל האוהב, כאילו זכה בגן-עדן בחייו.

והיא חלקנו בעולם הבא.

שנאמר: "וגר זאב עם כבש ונמר עם גדי ירבץ כי מלאה הארץ דעה את יהוה." שהכרת האלוהים היא הכרת האהבה.

"השבעתי אתכם, בנות ירושלים:

אם-תעירו ואם-תעוררו את-האהבה, עד שתחפץ.

אם-תעירו ואם-תעוררו את-האהבה, עד שתחפץ.

אם-תמצאו, את-דודי--מה-תגידו לו, שחולת אהבה אני.

מה-תעירו ומה-תעוררו את-האהבה, עד שתחפץ."