עַד אָנָּא זֶה בָּא?

1/2012

עַד אָנָּה זֶה בָּא / נַפְתָּלִי צִפּוֹרִין

לוּ הַיִיתִי רוֹחֶף כְּאָבִי הָנְשָׁרִים
הָיִיתִי בָּא שָּׁמַיִם  אֶל קֶרֶת הַשְעָרִים,
מֵפִּיל אֶת גְדוּדֵי מְדִירֵי הָנַשִים
וְמָכֶּה כְּבָּרָק אֶת מְסָמְנֵי הילָדִים,
הָיִיתִי רוֹחֵף לֵילוֹת כְּיָּמִים
פּוֹרֵשׂ אֶת כְּנָפַי לְאֱלֹהִים אָדִירִים,
לוֹחֵשׁ בְּאָזְנָיו לָחָשֶׁי אָהֲבָה,
וְשׁוֹאֵל עַל לִבּוֹ עַד אָנָּה זֶה בָּא,
מַחְלִיק בִּכְנָפָי עַל זְקָנוֹ הַלָּבָן
וּנוֹשֶק לְיָדָיו שֶׁל אֵלִי עַבְדְּקָן,
לוּ הָיִיתִי גָּדוֹל כְּעָנָק בַּנְשָׁרִים
הָיִיתִי נָבִיא הָמְסַמֵּן לִדְרָכִים...