פרשת דרכים

לפעמים אנו חווים דברים שאין להם הסבר: עוול, כאב, סבל, ועצב.

ואנו יכולים לשבור את הראש, לחפש אחר הסיבה, איפה טעינו? למה דווקא אנחנו?

תפקחו את העיניים  אנשים יקרים קיומו או אי קיומו של אלוהים לא רלוונטי.

החיים הם שרשרת אין סופית  של מעשים ותוצאות

אנשים

הם הגורם לכל

ורוע? רוע טמון בכולנו , החל מרוצח סדרתי ועד לאמא תרזה.

ניסית פעם לתור אחר הרוע בגופך שלך?

נכון שזו מחשבה בלתי נסבלת

שיש בנו רוע,

מהו בעצם? מעשה? מחשבה? רגש? תכונת אופי?

הרוע תמיד נובע מרגש שלילי: כעס, קנאה, עלבון

 הרוע הוא תרגום הרגש השלילי למעשה, גם מחשבה היא מעשה.

ומה אם נרחיק לכת ונאמר שכל רגש שלילי  מעורר רחמים

משמע שכל אדם בעל תכונת האופי :רוע ראוי לרחמים.

אדם מכה כי הוא סבל מאלימות בעבר

ו2 נערות מתבגרות מרכלות על השלישית כי הן בעצם חסרות ביטחון

ואי שם אדם מסתובב לו בעולם ומבתר גופות כי אנסו את אימו מול עיניו.

אתם לא מרגישים  ולו מעט חמלה כלפי הדמויות האלה?

ומה עם הנקמה? אהובתנו הנושנה, הטריגר של אלפי יצירות ספרותיות משחר הימים.

 יש בה רוע? איפה נמתח הגבול ? יש נקמה מוצדקת? או אולי זוהו רק עוד חוליה בשרשרת שמובילה לתוצאת הכאב הבאה.

ואיך אפשר בלי, אחרונה חביבה

גולת הכותרת

הדבר שנותן לנו את התקווה שתמיד אפשר לשנות את דרכך

הסליחה.

גם לכם זה קרה שהבנתם פתאום:

כמו שאתם לא מצליחים להתגבר על תחושת העלבון/שנאה/ כעס 

גם לאויב המושבע שלכם קשה לצאת מהמעגל הזה של עשיית רע

זה הטבע שלנו  או נגדו? לשבור את המשוואה הזאת שבה הקורבן, גם אם בצדק מוסיף את הכעס למדורה,ואילו גורם הכאב מוצא את עצמו קורבן מעורר רחמים.

ואם בכל זאת הצלחנו להתגבר על האגו המדמם שלנו, לנפץ את המשוואה

אנחנו נעמדים מול האתגר האחרון בדרך לסליחה.

כמה קל לסלוח לאדם שפגע בך אבל כמה קשה לסלוח לאדם שפגע ביקרים לך מכל.

 לילה טוב