בתוך התא הצר

דמעותיי חורטות מילות חרטה על דף ריק,
הדממה פוצחת במזמור לעילוי נשמתי,
על אף שאני כאן, אני חש כה לא שייך,
בוא אליי, קח אותי מכאן, כי רק אצלך הישועה.

אני מרגיש כבול בתוך אותו התא הצר,
כבר תשעה ירחים שאיני מצליח לחיות,
ואני כאן, צעיר ותוסס, מוכן לכל מכשול,
אבל אהבתי מכשילה אותי, יום אחר יום.

ואני לא יכול יותר לשרוד, את כל תקוותי השלכתי,
נותרתי לבד מול שמים ריקים, אין טעם לבקש משאלה מן הכוכבים,
אני רוצה שתדעי שאני תמיד אוהב אותך, תמיד, תמיד, תמיד,
אהבתי אליך, לעולם לא תסור ממני; ציטוט מתוך לבי השבור.