איש הזמן

וְהוּא בָּא בַּיָּמִים.

אַךְ צָעִיר כְּעֵין הַלֵּב-

בְּתוֹךְ עֵינָיו מִסְתַּתֵּר הַכְּאֵב.

בְּיָדוֹ הַרוֹעֶדֶת כִּנּוֹר הַפֶּלֶא,

וְתְּפִלָּתוֹ בָּאָה עַל קַרְנֵי סַהַר.

לְבַדּוֹ הוּא נִצַּב בְּפִנַּת מִדְרֶכֶת,

וּנְעִימוֹתָיו עוֹלוֹת בְּאוֹר וּתְכֵלֶת.

הוּא שָׁר לָשָׁמַיִם

רַק בִּשְׁעַת בֵּין עֲרְבָּיִים,

וּכְשֶׁהָעֶרֶב נוֹטֶה וּמַחְשִׁיךְ

הוּא סוֹגֵר אֶת הָעֵינַיִם.

לְיַדוֹ הַשָּׁנִים חוֹלְפוֹת,

הָאוֹר בְּפָנָיו נֶעֱלַם.

רַק הַזְּמַן יָשִׁיב אֵלָיו פָּנָיו-

וְאֵיךְ יַעֲמֹד הַזְּמַן בִּלְעָדָיו.

אִישׁ הַזְּמַן וּבוֹ תְּקוּפוֹת,

חָלְפוּ אִתּוֹ שָׁנִים קָשׁוֹת.

כֵּהוֹת עַכְשָׁו שְׁתֵּי עֵיְנַיו,

וְאֵין זִקְנָתוֹ מְבַיֶּשֶׁת נְעוּרָיו.

©  כל הזכויות שמורות לאלי משעלי