שירים

פרח לא מוגן...\ יעל כרמי גבאי

 

שושן שנשתל
בעציץ

ברגש

ובתום

עמד

יתום.

השושן -

שמצא שם משכן

מצא עצמו בודד

באמצע העולם.

 

השמש כילתה בו זעמה,

הרוח עלעליו

לגינה

פיזרה.

 
לא הועילו

לב נרגש,

לא חיוך מבוייש

לא עלים זכים

שהפיח בהם רוח.

 

אפילו כסות קוצים שלבש,

לא דקרו,

לא הסבו אליו מבט.

 
על האדמה

הסדוקה

התאספו ובאו

בדלי סיגריות

שמישהו כיבה.

 
 
רוך ורגש,

קמלו

אל

מאפרת החיים

 

שמישהו

אף פעם

הצית...

 

 

*

כל הזכויות שמורות ליעל כרמי גבאי

תגובות