שני עמים?

 שמעתי סופה של שיחה מעין זו בין איש חלוני לחרדי:

החילוני: ..."אז מה אתה מציע? מלחמת אחים?"

החרדי: מי אמר שאתה אחי?

נפעמתי נדהמתי ומתעוררות כאן הרבה שאלות.

שני עמים?

האחד יודע כי חרב תצילנו

האחר מאמין כי התורה תשמרנו

האחד עובד לפרנסתו

האחר בטוח שאלהים שלח אליו לחמו

זה הם- ואנחנו-

האם באמת ובתמים הם חושבים

כי אורך החצאית של תינוקת בת חמש הוא שיקבע את צניעותה?

ואמירת אותן מילים (הכוונה: תפילות) מדי יום היא שתושיע?

האם עליהם לא חל העונש שלנו ניתן "בזיעת אפך תאכל לחם?"

האם לא זוכרים הם את דבורה הנביאה השופטת המשוררת דבורה

שניהלה את המלחמה בכנענים כשהיא מנווטת את סיסרא וכל הלוחמים?

ומה עם שאר הנשים?

מיכל ומירב, יעל חנה אסתר רות וכן הלאה הרשימה ארוכה?

אותן נשים חזקות שהצילו לא אחת את עמינו מהשמדה

והיום?

על מיכל יעל דבורה וכל השאר לשבת בקצה האוטובוס

מחמת מיאוס?

ועוד

אי אך נלקחה מן האדם זכות הבחירה?

כאשר בכל שאלה גם האינטימית ביותר שבין איש לאישתו

יפסוק הרב ולא הזוג בעצמו?

ועוד כהנה וכהנא טענותיי כי רבות..

אציע לי מיטתי

כי עכשיו כבר אחרי חצות

אפרוש לשנת הלילה

בטרם תילקח גם ממני

חרותי לחיות.