שירים

בינת הצרצרים

תמה ונשלמה מלאכתנו, בינת הצרצרים.
זימה בראש גבולות הנהר השוצף,
דמי החרמש, אסונות שלא קרו,
יין תבואתי, צף על פני אגם תכול.

ואני מסתובב לאחור, כפירים גואים בתוכי,
כפרפרים משוטטים בעת נוהה הלב אחר תשוקתו.
כרמי האדנים וענב שופע,
חוצב להבות אש.

טל ומטר על פני תהום ילודת האלוהים,
חיילים רצים, שקטים, עוזבים מאורתם,
ערימת חיטים ושלג כצמר,
מתמוסס לבדו, מתבוסס בדמו.
 
 
 
© נאור ברזני – כל הזכויות שמורות

תגובות