סיפורים

פסח

פסח-סיפור אישי
מתוך מגירת הזיכרונות

 

   
    פעם בשנה היינו יושבים ליד השולחן הערוך, והוא מצידו-עמוס במטעמים שאינם מכילים קמח לבן, אבל מלאים בפחמימות. קוראים בקול את ההגדה, וכל אחד בתורו "מנעים" בקריאתו "הייחודית", או שלא. ניזכרים בעשר המכות שאלוקים הפיל על המצרים משום שהתנהגו לא יפה ליהודים. אך עם כל הכבוד למכות שהונחתו לפני מיליון ואחד שנים על שכנתנו הדרומית, גם אנחנו כמו כל בני ישראל, רעבים מאד ורוצים לקדש את המטרה העניינית אשר בגללה התכנסנו הערב, והיא-ארוחת החג הדשנה ומלאה מכל טוב.

 

***

 

ענן אפל ריחף מעל ראשנו כשחזרנו מתפילת ערב החג. ואולי כי ידענו את העומד להתרחש בעתיד הלא רחוק ובכל זאת...

  

***

 

    ליל סדר יחיד ומיוחד היה אותו סדר של ניסן תשמ"א. יחיד ומיוחד וזכור לי יותר מכל שנה קודמת. זהו ליל הסדר האחרון שחגגנו עם אבא יצחק משעלי  ז"ל. ברשותי הקלטה קולית מאותו ערב. נדירה מאד שירתו וקריאתו המוטעמת של אבא, בקולו החלש, הצרוד ונעלם בשל מחלתו המכלה אותו בכל יום, שעה ודקה. אך לא מנעה ממנו לשמוח, ולשיר ולקרוא בהגדה החפץ לב ובאושר רב.

   מהלך הסדר היה מהנה מאד, אבא חילק תפקידים לכולם, וכל אחד המתין לתורו בקריאת ההגדה. שרנו את כל שירי החג בשמחה רבה ובהתלהבות, ונהננו מהאוכל הרב

 

***

 

זה היה כחצי שנה לפני שאבא ניפטר.

 

   באותה שנה אמא עמלה קשה כפליים לקראת ליל הסדר. בהגעלת הכלים, בסילוק החמץ, ובבישול המאכלים והמטעמים אשר הוגשו לשולחן במלוא הפאר וההדר. והכל מתוך מעשה ידיה של אמא בלבד.

   גם אמא וגם אנחנו התרגשנו מאד מן המעמד הנכסף, שהנה ראש המשפחה האחד והיחיד יושב בראש שולחן הסדר, ומנהל את קריאת ההגדה. כולם צמודים קשובים, ומתרגשים מכל הברה וטעם היוצאים מפיו של אבא.

 

***

 

וזה היה ליל הסדר האחרון בהחלט עם אבא.  

 

תגובות