יצירות אחרונות
עַל נַהֲרוֹת הַלֵּב (3 תגובות)
שמואל כהן /שירים -02/05/2024 04:21
כבר דבר לא יהיה בסדר (3 תגובות)
גליה אזולאי /שירים -01/05/2024 23:33
אל תכתב לה שיר אהבה (2 תגובות)
אודי גלבמן /שירים -01/05/2024 21:52
העטיפה וצניעותה (3 תגובות)
צביקה רז /שירים -01/05/2024 21:44
סחרור- מתוך דיו ודופמין (2 תגובות)
תומר קליין /שירים -01/05/2024 21:05
ריח הכמיהה (6 תגובות)
עליזה ארמן זאבי /שירים -01/05/2024 18:15
הַגָּדָה שֶׁל אִמָּא אַגָּדָה שֶׁל אַבָּא (11 תגובות)
רבקה ירון /שירים -01/05/2024 12:44
שירים
בואי נגמור עם זההידיים שלי, עם הלקה האדומה. מתוחות, יפות ויציבות, יכולות להרים כמעט הכל ולהקליד בקצב דיבור, יהפכו ורידים. הידיים שלך, מלטפות ודואגות, שכל היום במרץ מטפחות, מסדרות, מנחמות, יישארו ריקות. קמוצות. והשיער השופע, שהיה פעם שלך ועכשיו הוא שלי, חום מלא וחזק, לעולם לא שלנו, הנה, שערותייך מלבינות. וגם את תמותי אמא, בדיוק כמו סבתא וגם אני אמות אמא, בדיוק כמוך. אנו נחיה חיים שלמים ברדיפה אחרי דבר, נקרא לזה משפחה, קריירה, אהבה ונגמור זקנות ובלות. מחכות. נגמור בלי כלום, ללא טיפת כבוד נזנחות על ידי אלוהים הכל יכול, שצוחק לנו בקמטים של העניים ונשנא את עצמנו כל יום יותר ויותר כי גם אנחנו הפכנו חלשות, חלולות.
אמא שלי, כולנו נמות בדיוק ככה שכוחות שוכחות זקנות. כולנו נמות כשעל שפתינו הסדוקות נותרה רק תפילה לחסדים. גם את ידעת אבל אף פעם לא אמרת, אף פעם לא סיפרת,
חשבתי, שנגמור עם זה עכשיו?
תגובותהתחברותתגובתך נשמרה |