חלק 2
ולפתע קלטתי שג'ו (ככה הוא הציג עצמו...) לא סיים לדבר... "במקרה ולא נצליח
להציל אתכם,
חללית מטעמנו תעבור ותקלוט את הנבחרים לחללית..."
שתקתי ולא פציתי פה, למה תמיד המוזרים מגיעים אלי? הוא המשיך:"שמת לב שעל
הכריכה בספרייך מופיע סימן התנגה סנגה, (לא! לא שמתי לב... אני הרי עיצבתי
אותה...) זה כרטיס הכניסה לחללית, מעין 'בר קוד'. ברגע שהחללית תעבור, על קוראייך
להפנות את הסימן הנ"ל כלפי השמיים בתנועת תפילה... כל מי שיאחז בספר ישאב
לחללית. (הבנתי ממנו שספר אחד יוכל לשמש כרטיס כניסה למשפחה שלמה, בתנאי שכולם
יאחזו בו... פרק באורדורה מוקדש למסע בצלחת מעופפת...) ניסיתי לזרום איתו,
"אז אני אדפיס מיליוני ספרים וכך אוכל להציל את כולם!" הוא הביט בי במבט
מוזר שעה שאמר: "לא הבנת נכון, מרגע זה אסור לך להדפיס ספרים! מי שיש לו ספר,
אז יש לו ספר, מי שאין לו אז אין לו!" אמרתי לו בתרעומת: "מוזר שאתה
מדבר בצורה אדישה על אסון כזה, לא שמעתי שאמרת שצר לך..." הוא החזיר לי:
"הכרתי הרבה שליחים... כמוך לא פגשתי, מה מצאו בך?" הסברתי לו בעדינות
שהוא יכול ל'קפוץ' לי... לא יודע למה? כל גבר שאני מכיר, תמיד אבל תמיד, אני לא
שומר על קשרים עמו, תמיד זה מסתיים בתחושת אכזבה הדדית... תחשבו על זה: יש לי מאות
חברות וידידות טובות ואף לא חבר גבר אחד... הגיעה שעת ההרצאה שלי: סיפרתי את
סיפורי הידוע, לימדתי את הנוכחים את ריקוד הפרפרים מספרי הפרפר תיאמה, ריקוד שבו
ניתן לבקש בקשות מיוחדות. לא סיפרתי להם על השיחה שלי עם ג'ו. בצהרים הבדויים
'עשו' לנו כבש ממולא אורז, עם התבלינים: פלפל שחור, מלח, בהרת וקינמון. לשמחתי רוב
המשתתפים היו צמחונים ככה שטרפתי רבע כבש (חרוף) לבד... לאחר הסעודה הצאקרה השנייה
החלה להציק לי והלכתי לחפש את נטשה מהלילה... שאלתי אותה אם עדיין הלב שלה מעוניין
לשחרר לי את הצ'אקרה... בחיוך היא הסכימה ונכנסנו לשק שינה ענק... ביציאה מהטיפול
אני רואה את ג'ו עומד ומחייך אלי... וממלמל: "סחטיין רוני..." לא
התייחסתי אליו, רק הרהרתי איזה טיפוס פגשתי, לא מספיק שהפחיד אותי, הוא גם עוקב
אחריי... מקווה שהשכלתם מהסיפור ותדעו להפיק ממנו את המרב. חלק 3 המסקנה שלי
שאנחנו עומדים לפני שינויים רציניים, אני חש שכוחות הקואלציה הגלקטית יצליחו לבטל
את נבואת קסנדרה הזו (ראו על קסנדרה בספרי הראשון), ככה שתיקחו הכול בקלות, בינינו
מה כבר נותר לנו לעשות? מה שכן, בחנויות הספרים: סטימצקי וצומת ספרים, הספרים
אזלו... לכן נסו לחפש עותק בחנויות לספרים מיד שנייה, או תשאילו מחברה שיש לה יותר
מספר אחד... (גילוי נאות, לי יש קצת ספרים... ואני שוקל לשמור אותם לשעת השין...)
השנה משתלבים ביחד חג הפסח היהודי וחג הפסחא הנוצרי ומתחילה 'במקרה' שנת המאיה
האחרונה (8.4.2012) המסתיימת כידוע ב-21.12.2012... לכבודה תעברו לשליש משרה
בעבודה, תבלו יותר עם המשפחה, תאכלו טוב, תעשו אהבה, תצחקו הרבה, תרקדו ותשירו, אל
תחסכו, לפחות ששנת 2012 תיזכר כשנה הטובה מכולן, השנה שבה חגגנו בלי הפסקה! תאפסנו
מים, מזון, תרופות, דלק, גז, נרות, גפרורים, ממתקים, זהב וכד. למספר חודשים. כי
ברגע שיהיה אישור מהשלטונות לתחזית הנ"ל לכסף מנייר לא יהיה שום ערך... לאחר
הפאניקה הראשונית, האנשים יעברו למסחר חליפין במוצרים... (ברטר). עלי ג'ו הטיל
מספר מטלות שאני מתכוון לקיים (מרצוני החופשי, בכייף). זכרו שהקטעים הכי מעניינים,
זה תחילת הסרט וסוף הסרט... אז תודו למזלכם הטוב שזכיתם לחיות בימים אלו... בנוסף
מדי יום שישי, שעתיים לפני כניסת השבת אני אארח אתכם בחצרי לעדכון, הדרכה, ריקוד
הפרפרים ועוד. מכם אני מבקש לסמן לייק בראש הפוסט ולשתף את חבריכם בפייסבוק, על
הכתבה הזו... אני מוותר מראש על הזכויות לסיפור הנ"ל ותאמינו לי שיש לי כבר
מידע שהכל יהיה בסדר בסופו של עניין! תרשו לי כמנהג הפרפרים לסיים בבדיחה שקיבלתי
מידידתי הוירטואלית אריאלה:
יהודי יושב ברכבת בארץ אירופאית- וממולו יושב גוי.
היהודי אוכל אפרסמון - והגוי משתומם בראותו שגם את הקליפה הוא אוכל. הוא שואל מה
טיבו של הפרי - ומדוע אין הוא מסיר את הקליפה??? היהודי עונה שהקליפה מכילה זרחן
התורם להתפתחות המוח האנושי. שואל הגוי - אפשר לקנות ממך קצת קליפות ? כן בבקשה -
תמורת 5 יורו אמכור לך ... העסקה מתבצעת. אחרי שהגוי גומר לאכול את הקליפות, הוא
פתאום חובט על מצחו ואומר: "איזה פראייר אני - הרי בעד סכום כזה יכולתי לקנות
שני קילו אפרסמונים שלמים"- עונה לו היהודי : "נו- אתה רואה - רק אכלת
את הקליפה - כבר קיבלת שכל".
ועוד אחת קטנה: זוג חוצנים עושה החלפת זוגות עם
זוג בני אדם. הגבר והחוצנית מטפסים לחללית... האישה והחוצן נכנסים לחדר בבית מלון.
האישה מורידה לחוצן את המכנסיים ושואלת: זה הכל??? אז החוצן אומר לה: תתאימי
לעצמך... אם תמשכי לי באוזן זה יגדל ואם תסובבי לי את האוזן זה יתרחב. אחרי כמה
שעות... הגבר חוזר מהחללית ורואה את אשתו עם חיוך מאוזן לאוזן. הוא שואל אותה: איך
היה? האישה אומרת: מדהים! ואיך היה אצלך? שואלת האישה את הבעל. אז הוא אומר: סיוט!
היא כל הזמן משכה וסובבה לי חזק את האוזניים...!
