חזרה ליצירות
שירים

געגוע-/סימה פלוס

רננהפ. | (30/07/2006 14:14) | 98 צפיות | | ייצא ל | יצוא ל
געגוע- סימה פלוס
 
ריח האדמה מהמדים עלה באפי
עת הכומתה רחבת השוליים הצלה
פניך הצרובים , מימים יוקדים של שמש קייצית.
הלמות ליבי נשמעו לי כתופי התם תם. חיוכך נפל על
פני הרטובות מדמעות אושר .
 
חיבוק אמיץ של אוהבים
הצפנתי,, רק רציתי עוד רגע קט
לנצור את המבט ,לשמר את הרגע
ולהתמזג עם החיוך, הנסוך על פניך.
 
אתה ניצב לקראתי ,עת שבתה מן המלחמה
ההיא, האבק, מספר את קורותיך.
ניחמתני, "ישנם בתים שם ישאר אך געגוע ".
עת הדביקה אותך הבשורה, ואתה נותרת יתום.
 
זרים לא קשרתי לך ולא פארתי שמך בעלילות
גבורה, רק רציתי לשמר את הרגע את החיוך
שירה חיציו אל תוך ליבי, וליבי חלל בתוך קרבי
אזעק מרה! על מכאבי.
 
הרף ממני הזמן ,כלתה רוחי
ומה בצע זמן ? עתה , פתילך כבה.
ובלבבי יחיה תמיד. כנר התמיד.
עתה נפשי מרה לה בכו אבכה
 
עת במלחמת החיים, ניבטת
אלי, מן התמונה שעל המדף
עליו הכמתון ,מחכה לתיפוף אצבועותיך.
ספר התנ"ך לעילעול, שם נשאר מיותם
 
מלחמות לא יהיו מנת חלקיך
אתה תוכל רק לצפות בהם
ממרום מושבך, שם לשלוח
תפילה, למייחלים לחיות
 
עטרת זהב לא שזרתי לך
כשבים משדה הקרב
רק רציתי עוד רגע קט
לנצור את המבט שגז
האם מציאות או חלום רע שיגוז.

תגובות

חזרה ליצירות