חזרה ליצירות
סיפורים

גדר חצויה בחשכה

ליפז | (18/04/2012 00:05) | 135 צפיות | | ייצא ל | יצוא ל

בס"ד

חצי גדר כבר נבנתה , 
שוב אני מרגישה בן אדם רע 
אני רוצה לצאת קצת בחוץ אבל קר מדיי 
" הכול יתפוצץ לך בפנים " הוא אמר 
ואני מתחילה לחשוב , מה אם הוא לא טעה ? 
אני רוצה את הלוחמה הזאת את השייכות לקבוצה 
אבל משהו עוצר אותי , מין תחושה ישנה .

שנים שזה בתוכי , עובר ושב . 
נשנה וחוזר .
לתת מודע יש כוח משלו , אני בטוחה 
וגם אם זה יעבור , עדיין אגור באותה התחושה .

סובלנות היא דבר מה , 
כבר שנים שהראש מתרגל אותה , ואז 
אני נשברת – הם מותחים עליי ביקורת 
יש אחת שאפשר להבין 
אחת שאפשר לקבל 
אבל את זו – אי אפשר להכיל או לתפוס .

משהו בי התנתק . שנים של עבודה על 
המוח , על המחשבה 
מתרסקות בשנייה אחת כמו מעבורת חלל 
שסטתה מדרכה 
קשה – כי מפחיד לבטא את הפחד ,
החיים מאבדים את הטעם .

אחרי מה אני רודפת ? 
אחרי מספרים ? , אבוי !
אני יודעת שזה כלום אבל משהו עמוק 
בתוכי , לא מצליחה להשתחרר מזה 
הוא , רודף אחריהם – ומושך 
אותי אתו .

קלילות , בקלילות הרוח מעליי 
השמים כבדים עליה ? 
נורת אזהרה מעליי , המחשבות 
תומכות בה ?

סיסמאות – מה הן ? 
רבות השאלות , אבוי ! אני לא מחפשת 
את התשובות המדויקות 
 איסורים לה -  לשמור על כולם היא רוצה
למה לא להצליח 
למה להפר ? 
והאם בכוונה ? או שמא ... בטעות ?
טעות , קיימת בכלל ?

יצאתי לשם , הלכתי אליו בחצות 
לכוכב שלי 
וחיפשתי אותו , אבל הוא לא היה שם 
קיוויתי שמישהו יחשיך את המקום 
קיוויתי לראות את הכוכבים 
ואת האור הבוהק בחלונות אבל גם קיוויתי 
שלא . הוא יהיה שם מחר 
הרגשתי 

תגובות

חזרה ליצירות