יצירות אחרונות
אַחַר הַשָּׁרָךְ / שִׁיר-עַם מִסְּפָרַד / מִסְּפָרַדִּית / (3 תגובות)
רבקה ירון /שירים -21/11/2024 13:46
אמסטרדם שלי (4 תגובות)
יצחק אור /שירים -21/11/2024 10:10
קשה להביט לאחור (6 תגובות)
דני זכריה /שירים -21/11/2024 06:35
לָגַעַת🌹🌹🌹 (10 תגובות)
שמואל כהן /שירים -21/11/2024 05:36
פְּרִימָה (שיר ישן מעודכן) (3 תגובות)
🐝🐝BeeBee /שירים -20/11/2024 23:55
גיא ההריגה- הטבח הנורא (10 תגובות)
מרים מעטו /שירים -20/11/2024 21:16
מה לך אישה (14 תגובות)
אילה בכור /שירים -20/11/2024 19:13
מִיקָה מִגְדַּלּוֹר (3 תגובות)
הַחֲבֵרָה שֶׁל גֵ'נִי /סיפורים -20/11/2024 16:56
חמצון (1 תגובות)
תומר קליין /שירים -20/11/2024 15:09
ואינך שואלת למה (6 תגובות)
אודי גלבמן /שירים -20/11/2024 15:07
שירים
מי אני מה אני?מוצא עצמי לאחרונה מתבונן במראה ותוהה ביני לביני כיצד רואים אותי?
מתבונן במראה ולא מאמין, תווי פנים נתונים בחרושת קמטים האם זה משדר סמכותיות? ניסיון? ואולי דווקא חוסר בטחון.
ממשיך להסתקרן ומנסה לפרשן מה ניבט משם? האם דמות ארצית? או שוכן מגדל שן? יש בזה מן הנעלם.
זו תבנית פיצול אישי עם תחושה חזקה ולא טיפשית שמה שעברתי עד כה אינו מקרי.
כי קומה שחוחה, קמטים ,חומרת סבר מספקים מענה חלקי, חצי פתרון בית ספר, יכול להיות, לגבי השינוי ביחס הבריות.
אנשים כיום מקשיבים לי עד תום, מהנהנים בהסכמה, נדים בראשם לסמן, כי מבינים את ההיגיון ומוכנים לצאת למשימה.
ומוכן אני להישבע, בנקיטת חפץ, כי איני מבין מה קרה, הן דבריי אינם מלווים קולות נפץ, הם בנויים מקשה אחת, כחוט שני עם מילים מפעם, שאז בוטלו בהינף יד.
ובצער אציין כי בזאת לא אבין ולו חצי דבר, אך לשקוע אמאן, בתיקונו של העבר. כי לדידי , ידידיי רק העתיד מעניין.
ובכל זאת אני עדיין הילד מפעם שמבקיע עם ידיים ורגליים, במשחקים האמיתיים בעלי הטעם ומתרגש מאהבה ראשונה מול שקיעת בין הערביים.
כי בסך הכל מי אני לעומת המערכת הזו שאני עוזר להניע? איה אתה אבי? אימי אייך? בואו מהר, חלצוני מכל זה עשוני שוב מחייך.
אנא קחו אותי מכאן לנופש, או סתם לסרט קחוני לארצות הבלקן . מיצאו מורה פרטית אחרת שתכניס סדר לחיי כי עולם המבוגרים לעיתים קצת גדול עלי. תגובותהתחברותתגובתך נשמרה |