מים ואהבה

במוצאי שבת קודש האחרונה
אולי לכבוד חג המימונה,
צפיתי ביחד עם זוגתי
בסרט קולנוע צפון אפריקאי,
ותרשו לי לנצל את הבמה הזאת
לספר לכם ואולי גם אתם תרצו לחזות,
בסיפור על ציפיות ואכזבה
סיפור על מים ואהבה,
על מעיין שנמצא במעלה ההר
ועל שביתת אהבה,סיפור מוכר?
אם אין בכפר צינור מים
צינורם של הגברים ישאר במכנסיים..
הגברים אינם מבינים שהשתנו הזמנים
והיום יש שוויון בין המינים.
המאבק הוא קשה עד אלים
ושותפים בו סודות ומרגלים,
הגברים מנסים בכל הדרכים
לשנות את רוע הגזרה כדי לספק את הצרכים...
ואף מונעים מהנשים להשתתף בחגיגות הקציר
כדי ששם המרד לא יופץ מהכפר לעיר,
ופתאום נזכרתי שגם היום
יש במחוזותינו כזה מקום.
בו רק נשים עובדות ומביאות פרנסה
אחרת הן הופכות למיותרות ולמעמסה,
והגברים עסוקים בו בחברותא ובלימוד
אינם נושאים בעול או מצטרפים לגדוד,
שם לשוויון אין שום ערך
הם ילמדו ויקבלו ואנו נישא בפרך,
אך אני באתי על הסרט לספר
אכתוב קיטורים במקום אחר,
האהבה מנצחת בעזרת התקשורת
הנשים מצליחות לשבור את המסורת,
מים אהבה ונשים יפות
מי שרוצה מוזמן לצפות,
האם הגברים הפכו חרוצים?
אומר רק שכולם יצאו מרוצים...