אבודה

המבט בעיניך מספר לי שאין

שום סיכוי ואז יש ושוב אין,

ערפל.

המגע של ידיך חולף, מרפרף

והוא כאן ואז שם,

מתנדף.

מחפשת בך את כל מה שאיתך

לא יכול להיות ואולי,

רק אולי,

תרים את עיניך ותראה את הדרך אלי.

אבודה בתוכך ואתה לא יודע איך

מכורה לכאב ששמך

צורב בשפתי בכל פעם.

מתקרבת עוד צעד לאט

ואתה  נעלם.

הרוך בקולך שר לי שאולי

כן ואז לא ושוב כן,

עד מתי?

הספק שבך מכרסם ואז בי

ושוב בי,

אולי די?

מבקשת איתך להיות את כל מה שלב

לא תוכל ואולי,

רק אולי,

תושיט את ידיך ותרגיש אז את הדרך אלי.

אבודה בתוכך ואתה לא יודע איך

מכורה לכאב ששמך

צורב בשפתי בכל פעם.

מתקרבת עוד צעד לאט