הַנַּפָּח וְהַבַּרְזֶל

הַנַּפָּח וְהַבַּרְזֶל

כשהנפח רוצה לעצב צורה

הוא מדליק להבה גדולה,

נוטל הברזל הקר

ישר לתוך הכור האכזר,

הברזל החזק מתלקח באחד

מתאדם ונמס ככדור ברד,

אז את הפטיש יניף הנפח

מעל ראש הברזל שעל הסדן הונח,

וכהרף עין את גופו יבתר,

יחתוך, יחלק, יפריד לאחר,

כשהחום בגופו כאוד יכבה

לא ימצא את ראשו במקום שכזה,

ביד אומן ברזל חדש נוצר

את הישן אין להכיר כבר,

את גופו כילתה האש

וראשו עדיין את עצמו מחפש.

רחלי ג.

05.12