שירים

רגעים

 
 
רגעים - אורית
 
כותבת דברים אלו אל החושך
חושבת עד כמה הייתי רוצה להיות חבוקה בזרועותיך החמות,
 במיטה הרחבה, ולהעניק לך רגעים קטנים של אושר..
חושבת עדכמה ענוגה היא נשיקתך וטהור הוא המגע.
אוהבת את הביטחון והשלוה שאתה פורס מעליי, כמו מלאך בשעות אלו, אך כמו בכל אהבה גדולה הרגש שבי משתלט על ההגיון.
 יודעת כי בסופו של דבר תקום ותלך ממני כפעולה המובנת מאליו,
תאמר מלים יפות וכמה משפטי אהבה נוגים,
 אך טריקת הדלת הצורמת היא כל מה שאקח עימי.
מתקפלת במיטה הריקה וצמרמורת עוברת בגופי,
משאיר אותי ערומה וחשופה לכל רוע העולם,
 רוצה שתאחה את שברי ותאסוף אותי בחזרה.
מנגבת דמעות קרות של עצב ודמעות חמות של שמחה
מהקירבה שהייתה עד לפני דקה.
 חושבת על כל אותם רגעי אושר קטנים שהיו עד לא מזמן,
נותנים לתשוקות הנסתרות להשתחרר
ולסחוף אותנו כמו שתי תינוקות טהורים וזכים
 המתמכרים לדברים אסורים...
כמי שקראה רומנים גדולים
 יודעת אני שהאהבה שלנו לא תגיע לידי התממשות מלאה,
 אלא חלקית בלבד, ברגעים גנובים וחטופים..
ועד לניתוק המוחלט בינינו אני חיה מרגע נכסף אחד למשנהו...
 

 
 
 
כל הזכויות שמורות
 

תגובות