סונטה (Sonet)

[סונטה]

אוֹתָךְ זָכַרְתִּי יַלְדוּתִי עַד רֶצַח

בֵּינוֹת נִיחוֹחַ הַמָּרוֹר הּבָּר

אֲשֶׁר קָטֹנְתִּי מֵחִישַׁת הַחַד

אֲשֶׁר גָדַלְתִּי מֵחַיִּוֹת לָנֶצַח.

אִתָּךְ הָלַכְתִּי  יַלְדוּתִי עַד פֶּצַע

יָזוּב דָּמִי בֵּין נַחֲלֵי הָהָר

בָּהֶם שִׁקַּפְתִּי מִדְּמוּתִי בַּצַּר

בָּהֶם חָלַמְתִּי חֲלוֹמוֹת לֹא בֶּצַע.

וּבָךְ נָשַמְתִּי יַלְדוּתִי לְפֶתַע

צְמִיחַת אֵלִים וּמַאֲמָץ לִקְלֹחַ.

כְּאֵב הַחַי וּכְאֵבִי לִבְלֹעַ

קִינָה בַּהֵד הַמִּתְרַבֶּה בְּלִי הֶרֶף

שִׁירָה בַּיֵּש הַמִּשְׁתּוֹלֵל כְּפֶרֶא

תְּפִילַת הַּלֵּב הַמִּתְחַנֵן לִצְלֹחַ.

רבקה ירון