הלכתי בעקבותי

עם הגב פניתי לאחור,הלכתי בעקבותי,מרחרח את עברי פסיעה אחר פסיעה,
איפה השארתי את חותמי,איפה קבעתי יסודות כדי למצא שם את אותה שעה.
שעה גורלית לעצם היותי היום מי שאני,היו הרבה צעדים של בטלה למחשבה,
כי אי אפשר לעצור את המחשבות,חלק גדול מהם מטרידים סתם את ההנאה.

אני הולך אחורנית בפסיעות הזמן,אז אני חופר עמוק בזמנים מיוחדים כמו החתונה,
התפלאתי כמה הייתי אמיץ להתחתן ,בלי אגורה,דלפון, חייל סדיר,עוד לקנות חליפה.
אבל הייתי שמח מה זה שמח,הכי מאושר בעולם,מתחיל עם חובות את החיים הזוגיים,
אחרי החתונה עוד נסעתי לבלות עם זוגתי למלון דן בחיפה,לפני יום הכיפורים היום בחיים.

היום אני חושב לעניים יש יותר אומץ מאשר לעשירים,גם הגשתי סעודה כיד המלך,בשמחה.
גם לבשתי חליפה בהיותי דלפון,גם הייתי שמח עם הקומקומים השורקים קלסה של מתנה.
כשבאתי לפסוע עוד פסיעה אל עבר שירותי הצבאי נתקלתי בחומה של רגשות ודמעות,
לכן עצרתי את צעדי בנקודה שהייתי הכי שמח ומאושר בעולם,שם נולדו הבנים והבנות.