סיפורים

נרקומן של אותיות.

הייתי מכור למילים.נרקומן של אותיות.
השירים,המשפטים חדרו לתוך ראשי חייב הייתי לשחררם אחוצה
ולא ראשי היה לבטח מתפוצץ.
ועכשיו זהו אותו רגע מוזר שבו אני חייב לכתוב ולכתוב.
באצבע אחת מקיש על מקשי המקלדת,נהנה מכל רגע ורגע.
מציץ במילים השחורות על הרקע התכול ואט אט מתחיל להירגע
ממנת המילים המענגת.
מחשבותיי נודדות לעבר מילים אחרות שונות נידחות,
מיד מוצא מילה "מזח" יושב לי עם החכה ביד שולה ממעמקים
מילים רטובות נסתרות
השמים ממעל מפזרות עוד מילים-שמש,עננים,מלאכים.
ואני חולף דרכם בשבילי מלאכים,
רואה אהבה בכל פינה,אפילו בפניה של אביבה השכנה.
שיצאה זועפת רק לפני שניה.
המילים בורחות פתאום,אני מרגיש כאחד שכותב צוואה.
הרעד בידיים חלף,המילים נכתבו על המסך.
נותר רק דבר אחד לעשות,להתענג מתגובות הקוראים.
תודה שאתם קוראים את מה שאני כותב.
אוהב את כולכם.

תגובות