שירים

סופה של תקופה


סוֹפה של תקופה

עין-סוּפה לא תִּראיני עוד

 

כי בעדנת יומי

אשובה אלי

ללא גוזמת מליצה

ללא גיזום מתיפייף

בין שיחי שְדֵרַתי, שדמתי,

בְּרַכּוּת הולכת עם הרוח.

אבקנים נטשו פרחיהם

ואני איתם, קטנה, בגילוי

ארץ חדשה-ישנה, לא משנָה

מקומי כאן, לא יותר.

 

ופרפר זעיר,

חובט בכנפיו נגד הרוח,

מזכיר לי

בית.

תגובות