שלווה

לכי בשביליי לבבך

גלי את המקום

בו איבדת את עצמך

ונסחפת אחר חלום

במקום בו הכל החל

השארת שאריות

עומד עכשיו רוכל

ומוכר אותם עטופות בשקיות

אליו ניגשת בחיוך מבויש

בקול עורג מבקשת פרור אחד משומש

הוא בעינייך מביט ושואל

איזה פרור ליבך חזרה היה רוצה לקבל?

האמת, רוצה את כולם אך בשלווה אסתפק

רוצה כמו פעם את עצמך מהלב לחבק

יודעת מה גברת אתן לך שקית סגורה

ומה שבפנים שלך ללא תמורה

פוסעת למקומך ופותחת השקית

דמעה אחת נושרת...לפירור שלו חיכית