הליצן

מִשְׁתַּקֵּף לְאוֹר סַהַר חִוֵּר.

לִפְעָמִים הוּא כֹּה שָׂמֵחַ,

עִם קַרְנֵי הַשֶּׁמֶשׁ מִזְדַּהֶה.

הוּא רוֹצֶה לִהְיוֹת יוֹתֵר-

לֹא לְהִזָּרֵק כְּבַקְבּוּק הָרֵיק.

הוּא שׂוֹנֵא אֶת הֶבֶל הַשֶּׁקֶט,

מַעְדִּיף לֹא לְהִסְתַּתֵּר.

גַּם כְּשֶׁעֵיְנַיו עֲיֵפוֹת מִלְּהָכִיל,

פְּרָטִים קְטַנִּים, וְשְׁקָרִים אֲמִתִּיִּים-

הוּא יוֹצֵא מִתּוֹךְ חָדְרוֹ,

וּמְשַׂמֵּחַ עוֹד אֲנָשִׁים.

בּוֹנֶה עַצְמוֹ מִן הָאֶתְמוֹל,

וְשׁוֹתֶה עַצְמוֹ מִן הַמָּחָר.

מִתּוֹךְ אוֹתוֹ בַּקְבּוּק רֵיק,

עִם הַנִּיחוֹחַ מִן הַעָבַר.

יֵשׁ לוֹ אֶת הַקֶּסֶם שֶׁלּוֹ,

בְּתוֹךְ חֲדָרָיו הַמְּלֵאִים.

וּכְשֶׁפּוֹתֵחַ אֶשְׁנָב לְעוֹלָם,

צוֹחֲקִים אִתּוֹ גַּם הַמַּלְאָכִים.

©  כל הזכויות שמורות לאלי משעלי