מפחיד הטרור

מפחיד הטרור / משה ר. אזובי

כשהלב מתחמק ממבחן

המשכל,

ולוחץ בעורקיו על צוואר

מעוקל,

מהדק אחיזה חגורת

אהבתו,

סימני עורקים

בטביעת הצבעתו,

מפחיד,

טרור...

חניקת אהבה בגוף

כואב

כשומר,

עד זו לא תברח,

רק תימוג

כולה בתוכו.

ממנו תתנדף,

כאד בר חלוף,

לא תביט,

לא תירק,

אכזבת

המעוף,

מפחיד הטרור...

כרירית מחליקה

במורדות הושט

מתמזגת,

מיצי חמיצות.

לא ניכר החותם

שנשאר

אחד,

אוהב,

עוזב,

מיותם...

מפחיד הטרור !!!

כל הזכויות שמורות © משה ר. אזובי