כשתכתבי לי שיר

כשתכתבי לי שיר  / משה ר. אזובי

כשתכתבי לי שיר,

כזה, שארצה

לתלות בכל העיר,

מואר בשלטים

למכביר,

אבכה את נהייתי

אחרייך,

ואחיה את כמיהתי

לליטופיך.

כשאת תכתבי לי שיר,

כזה ש...

ארצה לרוץ ולקפוץ

לצחוק ולצעוק,

אזעק את כאבי

הקוץ,

שמכאיב את הלב

ומדמים את הדעת,

במפגשי משכילים

במירוץ הזיעה...

כשאת תכתבי לי שיר,

כזה, שאותי...

איתך יעביר

אל מעבר לגבול,

הרוחץ בדמעות

של הסתר,

מוקף גדרות

ותילים,

שערים מברזל,

הקדימי העת

במשיכת קולמוס,

שעוד בחיי

איהנה,

בלי לנוס...

כשאת תכתבי לי שיר,

כזה ש...

קוראים עלי קבר

או רק קורעים

את הדש,

כמו נפרדים

לתמיד

ומעבר...

אני ...לא שומע, לא רואה,

אני כבר לא יודע.

לא...

 מציאות של ה"אין" והדף חדש.

כל הזכויות שמורות © משה ר. אזובי