שירים

ממרומי קומתך הקטנה

ממרומי קומתך הקטנה

 

כעץ יבש, זקוף וחלול

בזמן שלכת,

ככבשה ללא הצמר

בזמן הגז,

כשדה כותנה אחר קטיף

נבוב מתוכנו,

עומדת את כחרוט ריק ,

והקול מהדהד במסדרונות

הארוכים ,

ובליל מילותיך מוצא

פינה לשקוע.

 

ממרומי קומתך הקטנה

ראשך עטוף ענני גשם

אפורים,

סביב גופך, מטים ליפול

פיסות קליפות בצל ,

כעלי שלכת יבשים.

ואת כמו זורחת בשדה

קוצים נטוש,

שלא מלבלב,

בליבי.

 

רחלי ג.

07.12

© כל הזכויות שמורות לרחלי ג.

תגובות