התדעי

התדעי

אַבִּיט נִיכְחָה מְשִבְתִי,

מוּל הַשֶקֶט שְבֵּין הַקִירוֹת,

הַתֶדְעִי צְפוּנוֹת נַפְשִי,

הַתוּכְלִי לְהֵיטִיב לִרְאוֹת?

הֵן פָּנָי כִּתְמוֹל שִלְשוֹם,

הַרְחֶק מִשָדוֹת זָרִים,

רַק דִמְיוֹנִי הַנִסְחָףְ כַּחָלוֹם,

מְשוֹטֵט בֵּין תְשוּקָה לְיְצָרִים.

לא כָּלָה כּוֹחָם שֶל הַגִיגֵי מַחְשָבָתִי,

בֵּין מֶרְחָב אֵין סוֹפִי לִדְמוּתֵךְ,

לְעוֹלָם יִרְחָשוּ גִיצֵי אַהֲבָתִי,

אַףְ אִם רָב מֶרְחָקִי מִמֵךְ.

מְהָלֵךְ בִּנְתִיבֵי הַנוֹפִים,

בְּעֶרְגָת הַאֵין גְבוּל וְקָצֶה,

אַךְ אֵלָיִיךְ יֶהְמוּ גַעֲגוּעִים,

מְעָטְרִים כָּל תְמוּנָה וּמַרְאֶה.