ואת סערת עלי

 ואת סערת  עלי   בלהט

   מקרבך  שוטטתי נטול יעד

    הינך נותרת  בדד   חרדה

      ולא התהום  תגרוף   אותך

         במים סוערים לא נפלו  פניך

           בחושך הרקיע  הארת פניך

              כעיור  תועה   אנה    פונה

              לנצח תחפשי שלווה  ורוגע

                נפשך בעול  לנדוד חפצה 

              עת שנעלם  פניך  קמטים

            רצונך עז   בגרניט   בוקע

           בת-קול נדם  קולה  תדיר

          עת נפשך דמעה כשחלפתי

          ואדמה   רוויה   בדמעתך   

          שורש  עצי  לצמוא   ערג

           וענפי  צהב  ברוויה    שב

            לאדמה הספוגה שורש הכה

             ונפשך  בכה  דמעתך יבשה

              ואת    סערת     עלי   לנצח