גשם

            שוב הגשם מתדפק על החלונות בביתי –בו אני ספון בשעת לילה, רעש הטיפות מעמם את צרחות האישה מהקומה העליונה צרחות ואנחות הנאה עד ששוב רק רעש הגשם ישמע, זה אורך מספר דקות בדרך כלל ותמיד אני מוצא סבלנות להקשיב עד הסוף...

            המים רתחו בקומקום ואני ניגש למזוג לי את התה, מהרהר איך מתחיל וחולף עוד חורף נוסף בגפי, מחוסר בת זוג לחמם את מיטתי, מזל שיש לי פוך נוצות וחום טבעי כי עבר כל כך הרבה זמן שהייתי יכול להצטלק בכבוד בכוויות קור.

            התה כבר מוכן ואני מצרף אליו סיגריה –אני מוצא שעוזר להגביר את אפקט האדים שיוצאים מהפה, ואז ברגעים האלו את חוזרת ועולה לי במחשבה...

מה בסך הכול רציתי נאווה?שתתלבשי בצניעות..!

מה בסך הכול רציתי לימור?שתדברי קצת פחות ותעשי יותר..!

אנאפאולה אותך רק רציתי לסיפוק יצרים איך לא שמת לב שאנחנו מתאימים?

וקרן וסיגלית ומורן וכרמית מעניין מה איתכן עכשיו האם גם הלבד אוחז בכן חזק?

            את הכוכבים לא ניתן לראות כי השמיים מסתירים אותם בעננים אפורים, גם הירח לקח יום חופש ארוך כמוני,והתה גם הוא התנדף בלגימות קצרות ובהתנשפות ארוכה אחרי כל לגימה. מחר מתחיל שבוע חדש, יום ראשון בפתח והפחד מהלא נודע מחלחל ומרעיד את שריריי, אולי השבוע אמצא אותך, אולי זו תהא פגישה מקרית במעלית של בניין משרדים אפרורי עם חלונות כהים שחוצה את השמיים כטבעם של מגדלים,ואולי זה יהיה בגינה הציבורית כשנוציא את חיות המחמד שלנו לטיול שיהפוך למשותף, אולי את יותר קרובה ממה שאני מדמיין ואולי יעבור זמן רב עד שדרכינו יצטלבו..

            עוד סיגריה נדלקת בשקט שאחרי הסערה, ואני חושב מה אומר לך כשנפגש, מאיפה להתחיל???בכול זאת עברו שלושים ואחת שנים ולא מעט חוויות, חלקן טובות חלקן רעות וחלקן רעות מאוד, ידעתי פסגות ותהומות נפש, ועכשיו אני דיי בשל, לא פרי בוסר אבל חלק ממני מרקיב בהמתנה אלייך...מי את?

            בגיל עשרים הכול היה ידוע, הייתי כנראה הרבה יותר חכם..היום בגיל שלושים ואחת אני הרבה יותר מבין אבל פחות יודע!