פוסטים

השקיעה האחרונה שלי

השקיעה האחרונה שלי ניראית כמו בכי עצור ותשוקה לא ממומשת.
אתה גורם לי לרצות להפוצץ מרגשות,
עוררת בתוכי משהו שמזמן חשבתי שלא נמצא,קיים,משהו שהטלתי בו ספק
ובאת,באת וצבעת לי את החיים בגוונים של זריחה והתחלה חדשה
ופתאום משהו קטן התחיל לגדול בתוך הריק שהיה בתוכי
פתאום אני פחות מחפשת משהו שלא ידעתי מהו
פחות אבודה
 
וזה כל כך מפחיד אותי שזה גורם לי לרצות להתקפל לעצמי כמו אולר
אני מרגישה שאני רצה במהירות שיא אל עבר צוק שמסתיר את אלוהים
חווה את הנוף האדרנלין הרוח החופש
אבל לא מספיקה לעצור את עצמי מהנפילה.
 
פתאום אני מרגישה שיש לי הרבה יותר מה לאבד..

 
אני כל כך הרבה רצונות ורגשות בברייה חסרת משמעות אחת
והנשימות האלה,החופש הזה
 
לחלוק איתך,לקלף עוד מסיכה ועוד מסיכה של עץ רקוב ואולי להגיע לגזע טרי וחדש יותר
ירוק כזה שגורם לך לאהוב את כל הדברים בעולם באותו רגע
שאתה יושב במקום יפה,וקר ,כל כך קר שיש לך עור ברווז בכל הגוף ואתה שומע רק את הרוח
והקור גורם לך להרגיש הכי חי שבעולם.
 
ככה אתה גורם לי להרגיש,ואני קצת מפחדת להודות בזה...

תגובות