בִּכְמִיהַה /

בִּכְמִיהַה / נַפְתָּלִי צ.

אִישׁ אֵינוֹ יוֹדֵעַ פֵּרֵק
וַאֲפִלּוּ לֹא מַחֲצִית הַפֶּרֶק
אֶלָּא אִם חָכַם הוּא
וּכְמִיהָתּוֹ רָבָה,
וְהַבָּקִיא בַּנִּסְתָּרִים
לְעוֹלָם לֹא יְנַחֵשׁ תּוֹרָה
הוּא יְדַבֵּר עוֹלָם וּמְלוֹאוֹ
מִתּוֹךְ פִּרְקֵי גְּמָרָא,
אַחַת הִיא תּוֹרָתֵנוּ
בַּקַּבָּלָה וּנְתִינָה רֹאשָׁהּ
כִּי הָאָדָם אִישׁ אִישׁ גֶּבֶר
וְאִשָּׁה אִשָּׁה לְחוּפָּתָה.

(כָּל הַזְּכֻיּוֹת שְׁמוּרוֹת לִמְחַבֵּר)